סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפגשים

זהו מין יומן חיים של התפתחות הזהות המינית שלי כנשלט, כדו מיני, מעברים, גבולות, חלומות...
לפני 5 חודשים. 25 באפר׳ 2020, 5:23

הרבה שואלים אותי אם הכל אמיתי. ובכן...

הסיפור הבא הוא הסיפור היחידי שהאמת היחידה מאחוריו הוא שזוהי באמת פנזיה. אני מוצא את עצמי קורא לא מעט ספרות זימה ובה מצבים של התגלות במקום ציבורי. כתבתי כבר על מצבים אמיתיים כאלה ויש עוד עליהם אכתוב בעתיד. הסיבה שאני משתף בפנטזיה הזאת היא שאני מאמין שהיא מציגה פן חשוב במהות הכניעות שלי.

ברכבת זה התחיל גרוע. יום ראשון בבוקר, תחנת תל אביב מרכז... איזה בן אדם שפוי נוסע לבאר שבע ביום ראשון בבוקר? לא היתה לי ברירה, הייתי חייב להגיע לישיבה באוניסברסיטה. הרציף היה מלא חיילים, חיילות, קיטבקים, בקושי היה מקום לדרוך. רעש, רמקולי הקריזה ממלמלים את ההודעות הנדושות שלהן באותו קול חסר צבע - פעם אישה, פעם איש... ילד קטן צורח ואמא נואשת מנסה להרגיע, דיילים מנסים לפזר את האנשים שלא יעברו את הקו הצהוב, רכבות מגיעות, רכבות יוצאות... בלגאן. כשהגיעה הרכבת, לא האמנתי שאצליח להיכנס.. ערימת אנשים ליד הדלתות, אנשים מנסים לפלס לעצמם דרך החוצה מן הקרונות, מספר כפול של אנשים מנסה להכנס, כולם דוחפים... הדיילים ממש דוחפים אנשים פנימה כדי שאפשר יהיה לסגור את הדלתות. אני בפנים. לחץ עצום של אנשים דוחק אותי אל פנים הקרון, ברור שאין מקום לשבת. אני מוצא את עצמי לחוץ בין אנשים עם הפנים לחלון ללא יכולת לזוז. לחוץ בין החלון לקיר, בפינה ואנשים לוחצים אותי מאחור. בלי יכולת לזוז. אני מתחיל לעכל את העובדה שזה יהיה המצב לפחות עד התחנה הבאה, אז אני מקווה ירדו חיילים שמשרתים בקרייה. הכרוז מודיע שהרכבת נכנסת לתחנת השלום. הדלתות נפתחות, אני מצפה שהלחץ ישתחרר קמעה - מאומה. הלחץ רק גובר. גם בתחנת ההגנה לא משתחרר הלחץ ואני מבין עם יציאת הרכבת שזה יהיה המצב עד רמלה לפחות.

מתחיל להיות מודע ללחץ שאני מרגיש מאחורה. משהו קשה נלחץ לאחורי. אני מנסה להזיז מעט את הישבן בכדי לשחרר או להקטין את הלחץ ולא קורה כלום. אני מנסה להושיט יד אחורה ולהזיז את מה ששם ומרגיש פתאום שאני נוגע במכנסיים של מי שנלחץ אלי מאחור. פתאום אני מבין מה זה. זה שמאחורי, ואני לא יכול אפילו להסתובב לראות מיהוא, נלחץ אלי במלוא זקפתו. הלב מחסיר פעימה. אני מנסה לזוז, לשנות מצב - כלום. הלחץ אפילו גובר. בחיים, אבל בחיים, לא הייתי במצב כזה עם גבר. מעולם לא פינטזתי על מין עם גברים, מעולם לא התנסיתי אפילו באוננות משותפת עם חברים סקרניים... הוא עושה את זה בכוונה? הוא מבין שאני מרגיש את הזיין הקשה שלו מתחכך באחורי? עוד אני מנסה להבין איך להגיב, אני מרגיש יד מלטפת לי את הירך. תחושת חרדה מציפה אותי - מה קורה פה? אני חייב להגיב, אם לא הוא יפרש את זה כהסכמה... אבל זה נעים כל כך... אני רוצה שזה ימשך? מה אני הומו? אני מחליט להגיב ולדחות את ידו, מושיט את ידי אחורה ונתקל במשהו חם, ערום... הוא ניצל את מצב הלחץ, אף אחד לא רואה, והוציא את הזין שלו מהמכנסיים.

היד שלי נרתעת כאילו נשכה נחש, אבל כאילו עם אנרגיות משלה, מנותקת לחלוטין מהחרדות שלי, מתשדירי האזהרה והדחייה של המוח, חוזרת לשם, לגעת. אני מרגיש אותו, ונוגע יותר. היד מלטפת בפעם הראשונה זין שאיננו שלי. הוא חם כל כך, קשה כל כך, ארוך כל כך. הוא מגיב, תופס את ידי ומהדק אותה על ראש הזין שלו. אני מרגיש לחלוחית ואינני נרתע לתדהמתי. אני מלטף ומרגיש את החור, את רכות הכיפה.. הלב שלי דופק בעוצמה שטרם חשתי. אני לא מאמין שאני משתוקק כל כך... אני מרגיש את ידו מרפה מעל ידי, אני ממשיך בליטופים, היד שלו עוברת לקדמת מכנסיי. אני חושב שאולי הוא מתכוון ללטף לי את הזין ומתרגש יותר, אבל לא... הוא מתעסק בחגורה שלי ומשחרר את האבזם... אני רועד מהתרגשות כמו שמעולם לא רעדתי. החגורה נפתחת והוא משחרר את הכפתור ומוריד את הרוכסן, אני עומד ברכבת עם מכנסיים פתוחים. הוא מתחיל לדחוף את המכנסיים שלי ואת התחתונים כלפי מטה. המוח מסרב להגיב... כל תגובה הגיונית היתה לעצור, אבל הגוף לא מרשה למוח להגיב. הלב לא מרשה למוח להגיב. אני מרגיש את התחתונים והמכנסיים על הברכיים. אני לחוץ בין החלון לקיר בפינה, לחוץ בין אנשים, עומד חצי ערום ומאחורי גבר עם זין בחוץ.

אני מרגיש את היד שלו נעה אחורה וחודרת אל בין כריות העכוז. אני מרגיש אצבע שלו על פי הטבעת שלי. איזו תחושה... אני ממש לא מסוגל לעכל כמה אני רוצה אותו. הוא מנסה להחדיר את האצבע, אבל אין דרך, אני יבש מידי. אני מרגיש את האצבע שלו עוזבת את החור ונבעת... הוא הולך להיכנע? לא, פתאום אני מרגיש את האצבע על פני, על שפתי... חודרת לפי... זו האצבע שהיתה בפתח החור שלי? הוא מכניס לי אותה לפה עכשיו? הההתרגשות גואה... אני מלקק את האצבע בלהיטות. לא מרגיש שום טעם. מרטיב אותה היטב. הוא מחזיר את האצבע לחור ומתחיל להפעיל לחץ, אני מרגיש איך החור נכנע ומתחיל לקבל אותה פנימה.. פרק אחד, פרק שני... לא כואב, נעים, מרגש... מדהים... שוב האצבע עוזבת את החור והפעם אני מרגיש שתי אצבעות רטובות מחדירות רוק שלו פנימה, עמוק.. תחוושה מדהימה... עוד פעם ועוד רוק, שלוש אצבעות... קצת שורף. האצבעות מפנות את החור ואני מרגיש את ראש הזין שלו מנסה לחדור. מתחיל כאב, אני נאנח... הוא עוצר, אני נבהל ומפעיל לחץ אחורה, מנסה להיפתח... הכאב גדול מנשוא, אבל אני לא מוותר... אני חייב אותו בפנים. אני מרגיש את ידיו אוחזות במותני, דחיפה חזקה, אני מרגיש שאני נקרע כמעט והוא בפנים. כל הראש שלו בפנים. כואב... הוא מפסיק ונותן לי להתרגל... שורף אבל הולך ונרגע... אני מרגיש איך הוא מעמיק והולך... אני פתאום מבין... גבר מזיין אותי. גבר מזיין אותי ברכבת, בין אנשים ואני בשיא של ריגושים שלא הכרתי... הוא מתחיל לנוע קדימה ואחורה. אני מבין שלא יכול להיות שאנשים לא יבחינו בתנועה. נראה שלא מעניין אותו. הוא ממשיך... פנימה והחוצה פנימה והחוצה... התחושה מדהימה. אני פשוט מרגיש בעננים... כל כך טוב, כל כך מרגש... הוא מתקשח וגומר. אני מרגיש אותו יוצא מתוכי, עוזר לי להרים את התחתונים והמכנסיים ולסגור את החגורה. רמלה. הדלת נפתחת. אני מרגיש שאני מאבד אותו... אני שולח יד לעצור אותו, לבקש מספר טלפון, אני לא מצליח להגיע אליו, אנשים יוצאים ונכנסים ודוחפים... 

אני פתאום מתעורר רטוב מזעה קרה, רטוב מעוד משהו, שם למטה...

אני יודע שזה יקרה. אני יודע שאיפה שהוא, מתי שהוא, מישהו יפתח אותי... 
 
 
 

לפני 5 חודשים. 24 באפר׳ 2020, 10:16

אתה מחנה את האופנוע קצת לפני הכניסה לסאונה. לא רוצה שאם מישהו יזהה אותו, יקשר שאתה שם. הכניסה אמנם נסתרת, מהצד, אבל אתה בטוח שכל רחוב אלנבי מסתכל עליך כשאתה יורד במדרגות ויודע לאן אתה הולך ויודע מה אתה... אתה משחק אותה בנון-שרמנטיות מול הבחור בחלון הכניסה, משלם, מקבל מגבת ומפתח עם גומיה אותו אתה מצמיד ליד, בולע את הרוק בהתרגשות ונכנס.לאט, לאט אתה מתרגל לאפלה... מנסה להבין איפה אתה... מידי פעם אתה רואה גבר ערום עובר עם מגבת על איזור חלציו. אתה מזהה את תאי האחסון, מניח את המפתחות והסלולרי על הספסל ומתחיל להתפשט. זה לא איזור סגור. רואים אותך... אתה מודע לזה שאנשים בוחנים את האובייקט. אתה מתגלה במלא הדר כרסך ואיברך הקטן. יודעים שאתה עוד מבוגר שבא למצוא לעצמו רגע של מין. אתה תוהה אם הם יודעים שאתה כנוע. אתה חושב שחבל שאין מגבות בצבעים שונים לשולטים ולכנועים. אתה יודע שלא תיזום שום דבר וחושב שאולי, אם היו מזהים שאתה כנוע, היו פונים אליך ומצפים שתשרת אותם. האדון שלי קורא לזה "לשרת". זה אומר שתמצוץ להם והם יזיינו אותך. זה מה שזה אומר במפגש כזה בסאונה.

אתה עוטף את חלציך במגבת והולך למקלחת. אנשים רואים אותך, מלווים אותך במבט, מנסים לסמן אותך כמטרה (או לא לסמן). אין הרבה גברים. צהריים. פתחו לא מזמן. כולם מבוגרים (אתה מעדיף מבוגרים, חושש אולי שצעירים לא ירצו אותך בגילך המתקדם והכרס שבין שיניך), אתה שואל את עצמך אם זה לא עוד בזבוז של יום, שאולי לא יפנו אליך בכלל. אתה מתחיל לחקור את המקום... מחפש מקום לשבת בו ולחכות. סרטי זימה על המסכים, אפילה, גברים במגבות, לפעמים כאלה שיושבים והמגבת נושרת מהם. אתה נכנס לסאונה היבשה. חושך מוחלט. לא רואים כלום. חום אימים. אתה מגשש את דרכך לחפש מקום להתמקם בו. רגליך נוגעות - לא נוגעות בגופות ערומים של גברים אחרים. אתה מתיישב על ספסל עץ ומתחיל לנסות להבין מה קורה.

קולות של מציצה לא משאירים מקום לספק. לא רחוק ממך, במרחק של לא יותר ממטר, אדם מוצץ לאדם אחר. לא רואים, רק שומעים. אתה מרגיש גל של ריגושים עובר לך בלב. יקרה? לא יקרה? אתה שואל את עצמך אם מישהו בכלל ירצה אותך. כמה דקות עוברות... מידי פעם נפתחת הדלת. מישהו נכנס, מישהו יוצא... אנשים מחפשים טרף.

אתה מרגיש רגל מהססת נוגעת בשלך. בודקת. מגששת... ריגוש. אתה לא מזיז את הרגל. אומר כאילו... זה בסדר. בשביל זה אני כאן. אתה מרגיש אותו נעמד מולך. יד מחפשת לך את הראש. אתה נע בכיוון, שיבין שאתה מצפה...הוא מלטף לך את הראש מגביר את הלחץ ואתה מרגיש איך הוא מושך אותך לכיוון הזין שלו. אתה מרגיש את הריגוש מרקיע שחקים. אתה יודע שזה הולך לקרות... אתה יודע שבעוד שניה או שתיים יכנס לך זין לפה. הלחץ על הראש מתגבר. אתה פותח את הפה. אתה מר גיש את ראש הזין שלו חודר לחלל הפה שלך. איך שהוא אתה מבין שזה המצב הטבעי שלך - יושב בסאונה עם זין של מישהו שאתה לא מכיר בפה. אתה מרגיש שזה מיצוי הזהות שלך. אתה מתחיל למצוץ. משקיע את הנשמה. רוצה מאד לתת לו להרגיש כמה אתה מתמסר. אתה שקוע במציצה הזאת. כאילו החיים שלך תלויים בה. הוא מתחיל להפעיל לחץ. יותר ויותר חודר לך לפה. אתה כבר לא עם הלשון על ראש הזין, השפתיים מקיפות את הגזע. זיין נעים, חלק, קשה מאד. אתה מלטף עם הלשון את תחתית הגזע, אתה מרגיש את הוריד שמתחתיו. אתה מרגיש את הראש לוחץ לך בגרון. תחושה של מחנק. אתה מנסה לשאוף אויר דרך האף. הוא לא מרפה... הלחץ ממשיך... אתה מנסה לנשום ולשחרר את הגרון. לרגע מבין שזה המבחן האמיתי. לא לשוא התאמנת על דילדו. אתה רוצה כבר שנים שמישהו יחדור לך לגרון. והוא חודר. אתה מרגיש את ראש הזין מפלס את דרכו. מרגיש אותו בקנה. מתפלא...מתפלא שלא היה לך רפלקס הקאה. אתה מתחיל להבין שאתה מצליח. הוא ממש עמוק בגרון שלך. אתה מרגיש את שיער הערווה לו מלחך לך את האף. רגע של גאווה והתרגשות. נגמר לך האויר. פאניקה...הוא מרגיש ומוציא קמעה. שוב הראש בפה שלך. אתה מעביר את הלשון על החור ומרגיש את הנוזל ההמקדים. מלוח קצת. נעים.אתה בולע את הנוזל עם הרוק שהצטבר בפה ומרגיש את הלחץ חוזר. שוב הוא חודר לגרון שלך. הנה אתה... משופד על זין. הוא עמוק בגרון. הוא שולט ביכולת שלך לנשום. הוא כובש אותך עד תום. לא נשאר ממך דבר. הוא מתחיל להוציא ולהכניס... אתה מתחיל להבין שאם תרצה או לא, הוא יגמור לך בעומק הגרון. אתה מתחיל לפחד.. רגע.. אתה לא עושה את זה... אתה לא נותן לגמור לך בגרון... רק לשולט שלך ובו אתה מאמין ללא סייג.מה יהיה? האם האיש הזה בריא?

אתה מבין שעברת מזמן את גבול האל-חזור. אתה חייב להרגיש אותו גומר לך בגרון. זו מהות הכניעות שלך. בכל פעם שהוא דוחף פנימה אתה מרגיש את הוריד שבתחתית הגזע. אתה יודע שכשהוא יתחיל לגמור הוריד הזה יפעם. כמו משאבת הקיטור של מכונת האספרסו שלך. אתה רוצה שהוא יגמור. כואב לך, אתה בקושי נושם, מרייר כמו כלב בחמסין, אתה רוצה את הזרע שלו... אתה רוצה להרגיש שגרמת לו לגמור... הוריד פועם. הלב שלך מחסיר פעימה. הוא נושף ואתה מרגיש את הזרע שלו מחליק במורד הגרון. הרגשה של שלימות.

לפני 5 חודשים. 20 באפר׳ 2020, 11:18

שיחה מענייני דיומא:

 

השולט שלי: אני אוהב לילמוד אותך... את המורכבות

אני: מה למדת אתמול?

השולט שלי: את הקיצוניות, את הצורך שלך להחשף..ומשולב בפחד

אני: פחד?

השולט שלי: פחד שמישהו שמכיר ידע

אני: זה שורף קשרים

השולט שלי: קשה לאנשים לקבל חריגים

אני: כמובן, אני מניח שברגע שאני נחשף בפני מישו שמכיר אותי, כל הדימוי שלי משתנה ומה שמגדיר אותי מעכשיו בעיניהם זה המין החריגi

השולט שלי: לא יכול להיות יחד? איש אקדמיה ושרמוטה?

אני: לא מסתדר.

השולט שלי: אבל בחיים כן

אני: עובדה

השולט שלי: ואתה לא יחיד

אני: אין לי ספק

השולט שלי: הרוב מעדיפים להיות אומללים

אני:  וזה לא מגדיר את עולם הערכים שלי - אנשים לא יכולים להבין שאתה יכול להיות איש ערכים, אוהב אנוש מושבע ושרמוטה. אם אתה שרמוט, אתה פסול ערכית

השולט שלי: אתה יכול לוותר על להיות שרמוט?

אני: רוב האנשים (רואים את זה שוב ושוב בבחירות) אינם יכולים להבין שתיוג או סטינמטיזציה לא מייצגים אמת. לא רוצה לוותר. יכול, אולי, אבל אחמיץ סם חשוב לחיים

השולט שלי: זה לחיות מת

אני: אבל מאידך גיסא, אני לא רוצה לוותר על להיות מה שאני עושה. חושב שאני משפיע על החשיבה של הרבה מאד אנשים...

 

כמה מאיתנו חווים את הצורה הקיומית הזאת? כמה מאיתנו לא מעיזים להיות באמת מה שהם בגלל החשש להיחשף (אפילו בפני עצמם)?

אבל אפשר אחרת... אפשר גם וגם.

אבל...

חשיפה נותנת בידי אנשים את הכוח להרוס לך את החיים. נחשפת בפני מישהו שמכיר את הזהות השפויה שלך, אתה בסיכון תמידי.

אני צופה לפעמים בסדרה "נשואים ממבט ראשון". שמתם לב כמה קשה להם לשחרר? לתת אמון?

שנים הגנתי על עצמי. הסתרתי כל פרט - פארנויה מוחלטת.

לא הבנתי כמה אני תקוע עד שנוצר הקשר עם השולט שלי. כבר בשיחה הראשונה בסקייפ, הוא שואל אותי לשמי האמיתי ושם המשפחה.

לא יודע למה, אבל זה נגע איפהשהו... 

ואז קיבלתי החלטה - לתת בו אמון. לא יודע למה, אולי בגלל שהשיחה היתה עמוקה ונגעה במקומות שאף אחד לא העז לגעת בהם קודם (אפילו אני)...

ורק אז, רק אז, אחרי שנים רבות של לחפש את השולט המתאים לי, הבנתי מה זה להיות כנוע באמת.

לפני 9 חודשים. 28 בנוב׳ 2019, 8:57

טוב, נכון שיש לי צורך להיראות ערום. 

נכון שאני שמן ומבוגר, נכון שאני לא עתיר מימדים.. אבל אני אוהב שרואים אותי ערום. אולי בגלל זה אני יושב ערום רוב היום מול המחשב שלי. אולי בגלל שהשולט שלי מצפה ממני, אבל אין ספק, הרגע שאני מוריד את התחתונים הוא רגע נעים, מרגש.

אה, עיקר שכחתי... יש מצלמה עלי כל הזמן והשולט שלי יכול להתחבר אליה מתי שבא לו, ואני לא יודע אם הוא מחובר.

אמש, גיליתי שמתחברים גם אנשים מארה"ב ויפן (יש רישום IP של כל מי שמתחבר בדיעבד). כלומר - אני ערום עכשיו ויכול להיות שמישהו מיפן רואה אותי, מצלם אותי... ואוו.

לכאורה, טירוף, לא? מי יודע איזה סחטן מחפש מישהו לסחוט... אבל אוף, זה מרגש.

בעצם זה כמו להיחשף ברבים אבל בלי הסיכון של לפגוע בילדים או באנשים שזה מפריע להם, בלי סיכון של לעבור על החוק.

אני שואל את עצמי, היית עובר על החוק ונחשף ברבים? לא מאמין. זה באמת יכול לפגוע באחרים. אבל אם הייתי מוצג בפני חבורה של אנשים שבראש של לראות אותי ערום (למשל מוצג בפני חבורה של אנשים שהשולט שלי בחר - אז נראה לי סופר מרגש. כמו אז, כששכבתי על הרצפה ערום ומאונן בפני שולט וידידה שלי, שניהם לבושים (כתבתי על זה בבלוג).

למה להיות ערום? אולי כי זה הכי טבעי? אולי כי להיות ערום מציג אותי כמו מה שאני - כמו כנוע שהשולט שלו מצפה ממנו להיות ערום תמיד?

טוב לי עם זה.

לפני 3 שנים. 1 בנוב׳ 2016, 10:16

שאלה בפורום "איפה אתם אוהבים שגומרים לכם", הביאה אותי לנסח לעצמי את התובנה הבאה:

 

תלוי. השולט שלי בד"כ נותן לי לבחור אם הוא מזיין אותי בתחת: בפה או בחור. יש בכך כאילו תחושה של שליטה מלמטה, אבל בעצם זהו מבחן נוסף לכניעות שלי. הרי ברור שהבחירה לפה אחרי זיון בתחת יש בה כניעה משמעותית יותר מלגמור בתחת. ראשית יש את הרתיעה מלקחת לפה משהו שהיה אצלך בתחת ושנית יש את הרעיון של לבלוע את הזרע שלו שגם כאן יש סוג של סמל. עד היום בחרתי בפה. אני חושב שהוא אוהב את זה.

אם אני מוצץ לו אז אין ספק, כמובן שבפה ולבלוע את הזרע עד הסוף. זוהי כניעה אולטימטיבית בשבילי. לא רואה מציצה כמושלמת ללא הגמירה והבליעה.

 

לגמירה של השולט שלי יש משמעות אדירה בשבילי. אז הוא מגיע לשיא התחושה הפיזית והנפשית שאני, כן אני, גרמתי לו.

 

מוזר כמה החומר הלבן הזה, הלא טעים (בעיני), הנותן לפעמים תחושה של איכס בגרון, הריח המוזר... מוזר כמה חשוב לי לקבל אותו לפה, כמה חשוב לי לבלוע. מבחינתי, גמירה בחור איננה מוחשת כמעט. נכון, מבחינתו הוא חווה אורגזמה, אבל אני מרגיש הרבה פחות מעורב, הרבה פחות שותף. בפה, לעומת זאת, אני מרגיש אותו, הוא לפני, אני יכול להתסכל לו בעיניים, לראות אותו ברגעי השיא שלו כשהזרע שלו נפלט אל הלשון שלי, אל הפה שלי, אל הגרון שלי - לתוכי.

רק בפה!

לפני 3 שנים. 31 באוק׳ 2016, 21:26

שכבתי שעה לידה עם הפלאג ולא היה סיכוי שארדם. אני מוציא אותו והולך לישון. אני מניח שאתעורר לפניה ואכניס אותו שוב כדי שתגלה אותו בתוכי. השלמתי שזה מה שיקרה מחר בבוקר...

קצת רקע

אני: נשוי, כבר הרבה שנים

היא: אשתי, אין כמעט מין ביננו, היא לא יודעת מאומה על היותי כנוע, על השולט שלי, על הקטע שלי עם גברים. היא לא בעניין של מין בכלל ולא מכירה את העולם הזה לחלוטין. ניסיתי פעם לספר קצת (יש על זה פוסט כאן, בבלוג, אבל היא הדחיקה ולא רצתה לשמוע)...

הוא: שולט שלי כבר יותר משנתיים, מכיר כל פינה בנפשי, יודע לגעת ולקחת אותי למקומות הכי רגישים

הסיפור הזה מתחיל אמש בחצות:

 

[00:01:01] הוא: היא מכירה את הפלאג שלך? (הפלאג שלי הוא מסיליקון כשהקוטר הרחב שלו 6 ס"מ ואורך החלק הנחדר שלו 9 ס"מ. ההחדרה של הפלאג עדיין כואבת מעט כשהחלק הרחב עובר, כאב אירוטי מעלף)
[00:01:45] בן אדם (אני): לא
[00:01:49] בן אדם: השתגעת?
[00:02:21] הגיע הזמן....
[00:02:27] בן אדם: אתה רציני
[00:02:36] כן
[00:02:46] בן אדם: יו, החסרתי פעימה
[00:02:59] בן אדם: אשאיר אותו שתמצא?
[00:03:09] כמעט...
[00:03:18] בן אדם: אלא?
[00:03:31] היא תמצא אותו
[00:03:37] בן אדם: איך?
[00:03:45] בתוכך
[00:03:49] בן אדם: יו
[00:03:58] בן אדם: רועדות לי הידיים
[00:04:09] לך תביא אותו משומן
[00:05:15] בן אדם: אתה רואה (במצלמה)?
[00:05:52] הוא משומן
[00:06:02] בן אדם: לא
[00:06:07] בן אדם: משמן
[00:06:36] שמן אותו
[00:07:05] בן אדם: שימנתי
[00:07:29] תחדיר אותו
[00:09:07] בן אדם: בפנים
[00:09:20] מרוגש?
[00:09:26] בן אדם: מאד
[00:09:45] היום אתה ישן איתו
[00:09:56] בן אדם: ברור
[00:10:03] לידה
[00:10:06] בן אדם: תחתונים?
[00:10:16] בן אדם: הוא יצא בלי תחתוננים
[00:10:33] עם תחתונים
[00:10:44] אבל שהיא תדע...
[00:11:11] בן אדם: אדאג לזה
[00:11:38] אתם עולים קומה

 

מה שהוא מתכוון ב'עולים קומה' זה שעד היום לא העזתי מידי בקשר איתה. אני פשוט לא מסוגל לדרוש ממנה מין והיא לעולם לא תיזום.

 

בכל מקרה, סיפרתי לו אח"כ, על החוויה העיקרית, פורצת הדרך, המרגשת כל כך של לתת לה לגלות את זה בתוכי לא אוותר. אני מאמין שבאמת בשלה הקרקע לעלות קומה

אז.. בסוף לא ישנתי כמעט כל הלילה

בסביבות 3 עלה לי לחץ הדם מרוב התרגשות. לא היסטרי, אבל יותר מכרגיל. בסביבות 4 החדרתי את הפלאג חזרה כי פחדתי שאחמיץ את ההזדמנות
בסביבות חמש היא קמה לשירותים וביקשתי שתדליק את האור ותסתכל
היא לא ראתה כלום ורצתה לחזור לישון
עכשיו היא קמה, שכבתי ערום עם התחת אליה והפלאג בולט
לקחתי לה את היד ונתתי לה לגעת בו
היא הגיבה בצחקוק
מבוכה כנראה
אמרתי לה שאני משתף אותה עכשיו בדברים שמאד טובים עבורי ורק עכשיו יש לי תחושה שהיא מוכנה לקבל

הוצאתי אותו, ניקיתי והראתי לה. נראה שלא הבינה מה תקוע בתוכי. שאלה אם אני בסדר, אמרתי לה שנורא טוב לי עם זה
שאלה מאיפה יש לי.. אמרתי שקניתי מזמן... ביקשתי שתגלח מקדימה, ניסתה להתחמק, ביקשתי שוב... נראה.. לא ארפה
עכשיו אני מרגיש את החור הרעב כל הזמן. סיפרתי לה כשהראיתי לה אותו כמה כשהחלק הרחב חודר זה כואב, אבל כאב נפלא. לא חושב שהבינה איך כאב יכול להיות נפלא.

עלינו קומה.

 

לפני 3 שנים. 30 באוק׳ 2016, 7:57

קורה לי משהו. חייב לשתף.

כולנו מכירים את הסיסמאות על העבד הטוב: שייך רק לאדוני; מוותר לחלוטין על עצמי לטובת אדוני; כל מה שחשוב לי הוא לגרום לאדוני עונג; וכאלה...

האמנם?

האמנם אנחנו מוותרים לחלוטין על שליטה? האם אנחנו לא מכוונים מלמטה מה מותר ומה אסור? האם אנחנו מוכנים באמת לתת לאדון שלנו לעצב אותנו מחדש? האם למושג "אין גבולות" יש משמעות?

מה קורה אם האדון חושב באמת שמה שטוב לך זה להיות אמיתי, עד הסוף? להיחשף בפני אישתך, בפני חבריך, ילדיך, לוותר אולי על מעמדך המקצועי (שלי אקדמי), פשוט להיות עד הסוף אתה - עבד כנוע?

יש בכלל מצבים כאלה?

מה ישאר ממך? כלי שרת לסיפוק צרכיו המיניים?

האם באמת תעזור לו לשכב עם אישתך?

 

אני בקשר עם שולט מזה כשנתיים והקשר הזה מוביל אותי למקומות שלעולם לא הייתי מאמין שאהיה בהם. אלה מקומות בהם הריגוש איננו נתפש בכלים אנושיים מקובלים. אני מבצע לפקודותיו משימות שלעולם לא האמנתי שאוכל, שחלקן הביאו לחידוש הקשר המיני שלי עם אשתי לה אני נשוי מזה למעלה מ-40 שנה...

הבוקר קמתי בבוקר ותפשתי את עצמי חושב - איך אני יכול לרגש אותו יותר? איך אני יכול להוכיח לו שאני מה שהוא חושב שאני יכול להיות?

 

 

 

לפני 4 שנים. 2 ביוני 2016, 22:57

בימים האחרונים הוא בקטע של התחתונים שלי, או יותר נכון - האין תחתונים שלי.

 

היום בצהריים הוא אמר לי ללבוש חולצת T, להוריד מכנסיים ותחתונים ולצאת לנהיגה לאור היום. עשיתי. כמו שאני יוצא החוצה, מרגיש כמו בחצאית מיני קצרצרה, ללא תחתונים, אני פוגש שכנה ממול. היא עומדת ומעשנת. לא ראתה אותי... כסיפרתי לו אח"כ שלרגע כמעט התפתיתי לגשת ולהגיד לה שלום, הוא שאל אם ברור לי שזה יקרה...

לנסוע בצהרי היום עם חצי גוף תחתון ערום זה מרגש. אתה מנסה לחשוב מי יכול לראות את זה. רוב הרכבים שנוסעים לידך לא רואים, רק נהגים שיושבים גבוה או רוכבי אופניים ואופנועים.

ראו? לא יודע... אף אחד לא עשה קולות של מחאה.

חזרתי.. יצאתי מהרכב בזהירות... רגליים קדימה... כמו אישה עם מיני.

מחוץ לאוטו.

תחושה של כיף להרגיש את הרוח מלמטה. עכשיו אני מבין את הקטע עם החצאיות. זה פשוט כיף.

כשסיפרתי לו, אמר שבשלושה ימים הבאים, אלך בלי תחתונים... שהרי ברור שהיא, הזוגה, לא תראה בעין יפה בעל שפתאום מסתובב ערום... מה יקרה? הוא לא ידע...

אבל פתאום אני מבין שאני לא יכול לסבן. אין לי פשוט שום יכולת לגייס אנרגיה של התנגדות. אני פשוט מאבד כל יכולת בקרה. אני עושה מה שהוא אומר לי.

אז לילה טוב.

ואם מחר מישהו יפגוש ברחוב איש קצת עבה, בלי תחתונים, אני מניח שתבינו שהוא צריך מקום לישון...

 

 

לפני 4 שנים. 5 בנוב׳ 2015, 12:09

אמר לי לגלח.

אמרתי... יו!

הלב פוסח פעימה...

היא תדע... היא תגלה מה אני... היא תגלה...

פרץ של התרגשות.

הוא אמר שיעלה לבדוק אותי, עלה.

אמר לצלם ולשלוח לו.

צילמתי.

היא לא תגלה. איך תגלה?! היא לא נוגעת כבר מזמן.

תחושה מדהימה.

הוא יודע שאני שלו.

לפני 5 שנים. 10 בספט׳ 2015, 11:51

אני ערום.

אתם לבושים.

הוא שולט בי, אני מכווץ על הרצפה, גבי אל הקיר.

את מסתכלת.

אני מבין שאת רואה אותי בשיא שפלותי.

זהו ריגוש אדיר. 

הוא מצווה עלי לאונן.

יושב ומסתכל בי שולח ידי אל הזין ומתחיל לאונן.

אני מבין שאת רואה אותי.

אני מבין שאני מאונן, ערום, מול שני אנשים לבושים, ואת רואה אותי יושב על הרצפה, כנוע עד עפר, ועושה את הדבר הכי אינטימי שיכול אדם לעשות עם עצמו - מאונן.

התרגשות עצומה. אני יודע שאת רואה.

את צריכה ללכת,

אני מבקש ממך חיבוק.

יושב על הרצפה, ערום, זין ביד, ואת לבושה, קמה ללכת...

את ניגשת אלי ומחבקת אותי.

אפילו עכשיו זולגות לי דמעות מעצמת הרגע.

בחמלה שלך, בחיבוק שלך, בהבנה שלך, את מביאה את את הרגע הזה לשיאו...

החמלה שלך מעצימה את תחושת הכניעות שלי. אין מתחת...

קשה לי לזכור עוד רגעים כל כך אינטנסיביים בחיים.

את הולכת,

אני ממשיך לאונן.