שאלה בפורום "איפה אתם אוהבים שגומרים לכם", הביאה אותי לנסח לעצמי את התובנה הבאה:
תלוי. השולט שלי בד"כ נותן לי לבחור אם הוא מזיין אותי בתחת: בפה או בחור. יש בכך כאילו תחושה של שליטה מלמטה, אבל בעצם זהו מבחן נוסף לכניעות שלי. הרי ברור שהבחירה לפה אחרי זיון בתחת יש בה כניעה משמעותית יותר מלגמור בתחת. ראשית יש את הרתיעה מלקחת לפה משהו שהיה אצלך בתחת ושנית יש את הרעיון של לבלוע את הזרע שלו שגם כאן יש סוג של סמל. עד היום בחרתי בפה. אני חושב שהוא אוהב את זה.
אם אני מוצץ לו אז אין ספק, כמובן שבפה ולבלוע את הזרע עד הסוף. זוהי כניעה אולטימטיבית בשבילי. לא רואה מציצה כמושלמת ללא הגמירה והבליעה.
לגמירה של השולט שלי יש משמעות אדירה בשבילי. אז הוא מגיע לשיא התחושה הפיזית והנפשית שאני, כן אני, גרמתי לו.
מוזר כמה החומר הלבן הזה, הלא טעים (בעיני), הנותן לפעמים תחושה של איכס בגרון, הריח המוזר... מוזר כמה חשוב לי לקבל אותו לפה, כמה חשוב לי לבלוע. מבחינתי, גמירה בחור איננה מוחשת כמעט. נכון, מבחינתו הוא חווה אורגזמה, אבל אני מרגיש הרבה פחות מעורב, הרבה פחות שותף. בפה, לעומת זאת, אני מרגיש אותו, הוא לפני, אני יכול להתסכל לו בעיניים, לראות אותו ברגעי השיא שלו כשהזרע שלו נפלט אל הלשון שלי, אל הפה שלי, אל הגרון שלי - לתוכי.
רק בפה!
