מפגשים

טוב, נכון שיש לי צורך להיראות ערום. 

נכון שאני שמן ומבוגר, נכון שאני לא עתיר מימדים.. אבל אני אוהב שרואים אותי ערום. אולי בגלל זה אני יושב ערום רוב היום מול המחשב שלי. אולי בגלל שהשולט שלי מצפה ממני, אבל אין ספק, הרגע שאני מוריד את התחתונים הוא רגע נעים, מרגש.

אה, עיקר שכחתי... יש מצלמה עלי כל הזמן והשולט שלי יכול להתחבר אליה מתי שבא לו, ואני לא יודע אם הוא מחובר.

אמש, גיליתי שמתחברים גם אנשים מארה"ב ויפן (יש רישום IP של כל מי שמתחבר בדיעבד). כלומר - אני ערום עכשיו ויכול להיות שמישהו מיפן רואה אותי, מצלם אותי... ואוו.

לכאורה, טירוף, לא? מי יודע איזה סחטן מחפש מישהו לסחוט... אבל אוף, זה מרגש.

בעצם זה כמו להיחשף ברבים אבל בלי הסיכון של לפגוע בילדים או באנשים שזה מפריע להם, בלי סיכון של לעבור על החוק.

אני שואל את עצמי, היית עובר על החוק ונחשף ברבים? לא מאמין. זה באמת יכול לפגוע באחרים. אבל אם הייתי מוצג בפני חבורה של אנשים שבראש של לראות אותי ערום (למשל מוצג בפני חבורה של אנשים שהשולט שלי בחר - אז נראה לי סופר מרגש. כמו אז, כששכבתי על הרצפה ערום ומאונן בפני שולט וידידה שלי, שניהם לבושים (כתבתי על זה בבלוג).

למה להיות ערום? אולי כי זה הכי טבעי? אולי כי להיות ערום מציג אותי כמו מה שאני - כמו כנוע שהשולט שלו מצפה ממנו להיות ערום תמיד?

טוב לי עם זה.