הדפיקה בדלת נשמעה בדיוק בשעה שקבענו. אני אוהב דייקנות חשבתי לעצמי. יכולתי להרגיש את ההיסוס שבהרמת היד מעבר לדלת לפני הנקישה.
פתחתי את הדלת בלי להציץ, ידעתי שזו את, הרגשתי בך. עמדת שם נרגשת, נבוכה משהו, מהססת. בדיוק כמו שתיארתי ודמיינתי, כמו שרציתי כל כך. בשיער אסוף, מיני וגרבוני צמר, חולצה צמודה ומתחתיה כלום. שברירית למראה, ילדה אישה, כמו בתמונה.
הריח הגיע לאפי כמעט לפני שהעין קלטה את המראה ולא ברור מה גירה את המוח יותר. ריח של אחרי מקלחת חמה ומבושמת. ריח של עור נעים ורך, ריח של פחד מהול בתשוקה. אני מושיט לך יד מתוך נימוס של פגישה ראשונה אבל ההכרות הארוכה שוברת את המחסומים והמוסכמות ואנו מוצאים את עצמנו מחובקים ומתנשקים בעוצמה של מי שהופרדו לזמן רב.
האור בסלון חלש, עמום, הצללים ארוכים. מוסיקה נעימה ברקע ויין, מהסוג שאת אוהבת, מחכה לך. את מתיישבת לידי ואני מוזג לך בכוס את היין. מודע להשפעה שלו עלייך, לריכוך הנפשי והתודעתי שהוא מייצר. הגוף שלך מתחמם ואני יכול להבחין בכך, בנינוחות שעל פנייך, ברפיסות שבגופך שהיה מתוח וקשה רק לפני רגעים.
בראש עוברות מחשבות מהירות, תסריטים של שיחות ואירועים שדיברנו עליהם, שרצינו לחוות, שתיארנו בפרטי פרטים ומה מתוך כל התערובת הזו נבחר לעכשיו?
"אני רוצה כמו שאמרנו" את לוחשת...ואני יודע, מרגיש.
את שוכבת לידי על הספה, מרכינה ראש ומניחה על בטני, אוזנך הימנית מקשיבה לקול הלמות ליבי. ביד אחת ובמיומנות את פותחת את המכנס שלי שולחת יד מגששת ומחפשת. מוציאה אותו באיטיות ומקרבת את הראש. מלקקת באיטיות בתנועות מעגליות, לכל האורך, מלטפת בלשונך הקטיפתית, הרטובה.
העונג לענג פוער את פיך בצורה לא מודעת. את לוקחת אותי פנימה, עמוק כמו שאת יודעת. אני גדל בתוכך, ממלא אותך. מלטף בשערך ומצמיד אותך אלי חזק יותר, אוחז בצווארך ומרגיש את עצמי בגרונך. את מניעה את הראש בתנועות קצרות ויונקת אותי לתוכך...מודעת לעונג ולהנאה שהדבר גורם לי. את משקיעה את כל כולך, מתעלמת ממני, מהנעשה סביב, בעיניים עצומות וריכוז מוחלט.
היד שלי מלטפת את גופך העדין, עוברת על עכוזך בתנועות מעגליות, מלטף ומרגיש את העונג שמצטבר בין רגלייך, את החום והרטיבות.
לסימן שלי את מתנתקת, מתרוממת ועובר לעמידה עם הברכיים על הספה, ידייך וראשך נשענים על גב הספה. אני מרים את המיני שלך וקורע את הגרבונים...חודר אותך וממלא אותך בכל כולי. נשכב על גבך ומלטף את שדייך הקטנים מלמטה, מרפרף על הפיטמות המגורות שלך.
את רוצה לטעום אותי שוב, לטעום את עצמך, לטעום אותנו יחד...מסתובבת ולוקחת אותו שוב לפיך, יושבת על הספה כשאני עומד מולך. זקוף. זקור.
את מחזיקה אותו ומלקק מכל צד ולאורך, מכניסה ומוציאה אותו מפיך במיומנות ואומנות. בשילוב של עבודת פה וידיים שמביאות אותי לסף.
"בא אלי גם לשם" את לוחשת...מסתובבת ועולה על ארבע על הספה, ראשך מונח עליה מרוח. "קח אותי" את מתחננת. ואני חודר אליך שוב מאחור, בתנועה אחת חדה. מכאיבה. ללא רחמים. את גונחת, צעקה עצורה וכנועה. מתרגלת לתחושה, מתענגת על הכאב החד. אני נכנס ויוצא ממך מתבונן בך במבט כשאת רכונה על הספה בעניים דומעות מאושר, כאב והקלה.
כשאני יוצא ממך וסוטר על עכוזך את יורדת במהירות על ברכייך, מולי ומתחתיי, לוקחת אותי לפיך העמוק, לגרונך החלק והצר. לא נוגעת בידיים רק מניעה את הראש והצוואר בתנועות איטיות, יונקת את אברי לתוכך, סוחטת אותו לגופך. מקבלת באהבה ושקיקה את הנוזל שלי הממלא את פיך וגרונך מורחת אותו על פנייך, מתחת לאפך, נוצרת את ריחו במוחך.
אני נשכב מותש על הספה, בעניים עצומות אני שומע את קולות הכפית מסתובבת בספל הקפה שאת מכינה לי. מביאה לי אותו ונשכבת, מתכרבלת בתוכי. אני מלטף אותך, את גופך הענוג והחם. שותה את הקפה שלי בעוד אצבעותיי משוטטות לאורך ולעומק גופך...
לפני 14 שנים. 10 במרץ 2010 בשעה 22:00