אניגמה

רציתי אותך לשבוע,
רק שלי, רק איתי.
שאוכל להשאיר בך את סימני אהבתי,
את הפסים האדומים החוצים את גופך,
חורצים את עורך, קורעים את נשמתך.
את הסימנים הכחולים המדגישים את מערומייך,
את פרקי ידייך וקרסולייך הצרובים בחבל.

לקום לידך ולראות את רשמי הלילה האחרון,
ללטף את סימני התשוקה והמסירות,
לרפא את מכאובי נפשך,
לנשק את גופך.[i]

היא גנחה מבעד לגאג שחסם את פיה, ריר נטף ממנו והוא ידע שהיא עכשיו קרובה לקצה. אלו היו הרגעים היפים, החזקים שלקראתם עמל עליה, על גופה, להביא אותה לקצה. כבר שעתיים שהוא משקיע בה, עובד עליה במסירות ובהשקעה, והיא, היא למדה להעריך את האיכות, את האיטיות המייסרת, את ההקפדה על הפרטים, על הסדר, על השיטתיות.

הפעם הוא הגיע לפניה, הכין את המקום, סידר את הציוד, התכונן לקראתה, הם ידעו שזה הולך להיות יום ארוך ומיוחד. כשהיא נכנסה בהיסוס הוא הריח אותה, את שילוב הניחוחות של הבושם הטוב והפחד. אין כמו ריח של פחד...היא נכנסה והוא פקד עליה בקולו השקט שתתפשט ולתעלה למיטה. הוא אהב להתבונן בה עירומה, בגופה הלבן, הרגיש, הגוף שהוא עומד לטפל בו ובנשמה האצורה בו.

כשהיא הייתה על המיטה הוא כיסה את עיניה, "זה מחדד את החושים האחרים" נהג לומר לה. והיא, היא ידעה כי החושך השחור וחוסר הידיעה מה מתקרב, מה צפוי בכל רגע, החושך הזה היה חלק מחוסר האונים שלה מולו. כשירד החושך על עיניה החלה להקשיב לקולות ולנסות לקלוט מה מתקרב, מה יבוא עליה. היא שכבה על הבטן, הוא לקחת את שתי ידיה וכופף את זרועותיה אחורה מעל העורף וקשר אותן. עכשיו פקד עליה להתהפך על הגב. גופה הבשל היה מונח לפניו כמו לפני ניתוח, כנייר לבן מול צייר, ראשה מונח על ידיה הקשורות. עכשיו עסק בהכנת החבלים לקשירת רגליה, כל אחת מהן כופפה לכיוון הבטן ונקשרה בכמה כריכות כך שנמנע ממנה לפתוח את הרגל וליישר אותה. אותה פעולה ברגל השנייה יצרה מצב בו רגליה מכופפות וקשורות לכיוון הבטן, מפוסקות וחושפות את הכוס החלק שלה. חיבור חבלים בין הברכיים המכופפות למרפקים הנעולים יצר מצב בו הייתה עקודה ללא יכולת תנועה.

התנוחה ובעיקר תחושת החבלים על גופה, כמו גם ההתעסקות שלו בגופה, חירמנו אותה, היא הייתה בחשכה אבל התענגה על הנגיעות הקלות שלו בגופה תוך כדי הקשירה. הוא הבחין בהנאה שהיא שואבת מהתהליך, מהעיסוק בה, הוא גם יכול היה להבחין ברטיבות המצטברת בין שפתי הכוס שלה.
הוא פסע לאחור, מביט ביצירת האריזה שזה עתה סיים. הוא אהב את המראה שלה ככה. את השפחה שלו ארוזה ומוכנה לשלב הבא...
הוא נתן לה להתרגל מעט למצבה, לדמיין ולחשוש מהצפוי. היא לא ידעה מה יקרה בהמשך, האם זה יהיה כרוך בכאב? ואיזה? איפה? היא תעמד בזה?....היא יכלה להרגיש אותו בחדר, לידה, מתבונן. זה גירה אותה עוד יותר. חוסר היכולת לגעת בעצמה, להכניס אצבעות, לשפשף, הטריף אותה. היא יכלה להרגיש את הרטיבות המציפה אותה, את הנפיחות של הדגדגן אבל לא יכלה למצות אותה...

הוא לקח שוט רצועות עור והחל לטייל על גופה...לאט לאט מלמעלה למטה וחזרה, מעביר אותו בין ירכיה הקשורות, מטייל בין ועל שדיה, על פטמותיה הזקורות והקשות, על פניה. לפני שהתרגלה לרעיון והבינה מה מטייל עליה הוא כבר החל מצליף בה, לאט אבל חזק, על הירכיים, על התחת המורם שלה, על שדיה. מכה אחרי מכה, מתבונן בסימנים האדומים המצטיירים על גופה הלבן. הוא החל להגביר קצב ולהוריד את העוצמה, עכשיו הרגישה את הצלפות הרצועות על הרגליים שלה ועל התחת, את תחושת הכאב המשכרת, את הצריבה הנעימה כל כך. גופה התפתל מתחתיו והיא נאנקה, גונחת בכל ירידה של השוט. הוא עצר והביא גאג. חסם את פיה בבת אחת עוד לפני שמחתה. עכשיו יכול היה להמשיך ללא חשש מצעקות והפרעות.
כשסיים נתן לגופה הכואב לנוח, להתרגל לצריבה. הוא ליטף אותה עכשיו לאט, מעביר את ידו לאורך גופה ועורה שהיה חלק ועכשיו נעשה פסים, פסים, בולטים וצרובים. הוא היה כבר מגורה, אבל שלט בעצמו, המתין וידע כי עוצמת ההנאה רק תגבר בהמשך. היא שמעה אותו מטפל בציוד עד שהרגישה את קור הברזל של המצבטים, שני מצבטים חזקים שנצמדו לפטמותיה ולחצו חזק כל כך עד שדמעות עלו בעינה. הם היו מחוברים בשרשרת והוא מתח אותה בחוט דק את חבל שחיבר את ברכיה, עכשיו היו פטמותיה לחוצות וצבוטות וגם משוכות. הכאב הממוקד בהן הטריף אותה, חידד את כל חושיה והעביר זרמים בכל גופה. הוא אהב לראות אותה מצטמררת, מתפתלת מכאב. אז החל ללטף את שפתיה, להרגיש את הרטיבות הנוטפת מבין רגליה, לשחק בקצה הכוס שלך, לאט הכניס אצבע ועוד אחת, החל מחדיר את אצבעותיו לתוך גופה החם והמזמין. חודר עמוק יותר ויותר, פנימה ובסיבוב, מעמיק וחודר לגופה שהגיב בתנועות דחיפה כשהאגן שלה עולה ויורד בפראות. היא סטר לה על הדגדגן, סטירות קצובות שהשמיעו קול מיוחד במגע כף היד על הבשר הרטוב במיצי הכוס שלה. היא עלתה וירדה ללא שליטה, מכניסה את ידו עמוק יותר ויותר לכוס שלה כשהיא קשורה ופטמותיה צבוטות.

הוא לא נתן לה לגמור, לא לפניו. לא לפני שיטפל בחור התחת שלה. הוא שלח יד והביא איתו דילדו ארוך. הפעם לא נתן לה להרגיש ולהכיר אותו לפני. היא לא הספיקה לעכל והוא כבר היה עמוק בחור התחת שלה. מכניס ומוציא את אבר הגומי הגמיש מגרה את התחת שלה ובו זמנית חודר שוב עם אצבעותיו לכוס הרטוב שלה. ההרגשה של שני החורים מטופלים בו-זמנית עוררה אותה שוב לטירוף של רטט ותנועות לא רצוניות של האגן. היא גנחה ויבבה מתקרבת לאורגזמה שחישבה להתפוצץ מתוך גופה. הוא המשיך לחפור בגופה ולקחת אותה לקצה, ממתין לרגע הגמירה שלה כדי למשוך בשרשרת הברזל שתתנתק מפטמותיה הכואבות בשנייה הנכונה.
כשהוא הרשה לה לגמור היא התפרקה מולו בגמירה של רטט וחוסר שליטה, נוטפת כולה ויוצרת שלולית מתחת לתחת שלה. הוא אהב לראות אותה ככה, אהב להביא אותה למצב הזה. להחליט מתי ואיך תגמור.

כשהתיר את הגאג שלה היה הפה שלך רטוב ומלא רוק. עוד לפני שפצתה את פיה הכניס את הזין הקשה שלו לפה שלה, עמוק לגרון. הוא החל לזיין את הפה שלה מחזיק בשערה ומצמיד אותה אליו, מכניס עמוק עד שהביצים שלו נחו על אפה, חוסמים את יכולת הנשימה שלה. כשכמעט נחנקה היה יוצא ממנה. מעביר את הזין הרטוב מהרוק הסמיך שלה על פניה. כשהזין שלו כבר היה קשה ומוכן, סובב אותה שוב על בטנה, ככה בעודה עקודה התהפכה לתנוחת ארבע כשידיה מאחורי ראשה והתחת שלה מורם למעלה ומוכן לקראתו. הוא חדר אותה מאחור בבת אחת, נכנס ויוצא ממנה כשהוא אוחז בחבלים שעל גופה כאמצעי לחדור אליה ולצאת בכל פעם.
כשעמד לגמור יצא ממנה וסובב את ראשה, אוחז בשערות שלה הוא הרים את ראשה מולו, הביט מלמעלה בעיניה וגמר על פניה. מטחים של זרע חם זרמו על לחייה ומצחה, נחו על שפתיה.
הוא חיבק את גופה החם בגופו והחל מתיר את חבליה כשהוא צמוד אליה, מחבק ומתיר.

דלת המונית נטרקה מאחוריו וקול המנוע הלך והתרחק כשהוא מצא עצמו תחת טפטוף גשם טורדני בוחן שוב את הפתק עם הכתובת שמסרה. עומד שנייה נוספת עם התיק בידו, מרים עניו ובוחן את הבניין, מנסה לבנות פרופיל סוציו-אקונומי שלה על פי הבניין, הכניסה, השכונה...מחבר במהירות פרטים שצבר אודותיה ובונה אותם לכדי תמונה או תובנה. הוא מנער מעצמו מחשבות אחרות ועולה נחוש במדרגות.
דלת הכניסה מסגירה את הידוע לו, מאחוריה גרה בשגרה משפחה ממוסדת שקרוב לוודאי לא מודעת למעלליה של האם, לרצונותיה האפלים ולתשוקתה הלא מסופקת. היא שם ממתינה לו, מצפה , כמהה, הוא יכול להרגיש אותה דרך הדלת, לחוש בחומה ולהריח אותה. דפיקה והיא פותחת. אין צורך בהרבה גינונים, הכול כבר תואם ותוסרט מראש כל כך הרבה פעמים שהיה ברור להם איך זה יתנהל, או לפחות כך חשבו להם. הם בוחנים אחד את השנייה סורקים במבט תוך כדי הליכה לכיוון הסלון. היא לבושה כמו שציווה עליה, חזייה ותחתוני תחרה שחורים עם גרבוני הרשת ששלח לה וסנדלי עקב שחורים. היא מריחה טוב, זה מעורר אותו אבל הוא משדר שליטה ברגשותיו...הוא מניח את התיק על השולחן, היא יודעת מה יש בו, אבל לא בטוחה האם יפתיע? האם יחרוג ממה שסיכמו? הוא מתקרב אליה, חש את חומה ואת נשימותיה הקצובות, את ליבה הפועם מתשוקה מהולה בפחד אמיתי. הוא נוגע בה לאט, מעביר אצבע על פניה, מלטף ומסדר את השיער שלה מאחורי האוזן. רטט עובר בה כשהוא חולף מתחת לאוזן לאורך צווארה. החזה שלה עולה ויורד לחוץ בחזייה, קימוריו בולטים החוצה. הוא מלטף ולוחץ את השדיים מבעד לחזייה. היא נושכת שפה תחתונה, מתגרה, עוצמת עיניים ומדמיינת. קליק של מנעול התיק מעיר אותה והיא פוקחת עיניים. הוא מוציא חבל שחור וקולר צוואר מעור שחור. הוא מסיט את פניה וחושף את צווארה הארוך, מניח עליה את הקולר וסוגר אותו. בטבעת הברזל הקרה הוא קושר את החבל ובמשיכה מצמיד אותה אליו, פניו צמודות לשלה ופיו מול עיניה. "עכשיו את שלי ואני צריך לבדוק ולהכיר מה את שווה".
הוא מושך אותה לכיוון חדר השינה ומטיל אותה על המיטה הגדולה. הוא צריך אותה חסרת אונים ומנוטרלת כדי לבחון את התאמתה. מהתיק הוא שולף עוד חבלים דומים וקושר את פרקי ידיה צמודים ומקופלים מאחורי ראשה שמונח עכשיו בין מרפקיה את קצה החבל הוא מחבר לקולר כך שלא תוכל להעביר את ידיה קדימה. הוא עובד בשקט, כמעט לא מדבר. טכני וקר. הוא מקפל את רגליה לכיוון הבטן וקושר כל קרסול לירך המכופפת בכמה ליפופים ואז כל רגל נקשרת מהירך לכיוון המרפק. היא שוכבת ככה על מיטתה עקודה, רגליה פשוקות וידיה מנוטרלות, חוסר אונים מטריד אך עם זאת ממכר, היא סומכת עליו ומתמסרת חשופה מולו. הוא עומד ובוחן אותה ואת ביצועיו, מרוצה ממצבה.
הוא מלטף אותה לאט, נוגע בה ובוחן את תגובותיה, לומד אותה כמו שרצה, ממפה את פינותיה הסמויות ואת נקודות הגירוי שלה. מלטף את פנים ירכיה ויורד לכיוון התחתונים, הוא יכול להרגיש את החום העולה מהכוס שלה, את התשוקה המצטברת שם. הוא לא נוגע רק מרפרף מעל. הוא עולה בידו למעלה לכיוון הבטן והחזה. מושך באצבעו את החזיה למטה ומגלה את שדיה הלבנים, עולים ויורדים עם נשימותיה הקצובות, הפטמות שלה זקורות ספק מפחד או מקור, הוא מלטף מסביבן, לוחץ מעט, צובט קלות, חש את קשיותה...היא נאנחת, גונחת קלות. הוא מסיר ממנה את החזיה במשיכה וחושף אותה. מתבונן בגופה, מתכנן את צעדיו. הוא אוחז בצווארה ומכניס את אצבעו לפיה. עמוק. הוא רוצה לדעת כמה תוכל לקחת, כמה עמוק, כמה אצבעות. הוא מכניס אצבע נוספת לפיה, בוחן את יכולת הבליעה שלה, את רפלקס ההקאה. היא מפגינה יכולת מרשימה שמעמידה את אברו רק מהמחשבה כי הוא הבא בתור להידחק לפיה החם והרטוב. הוא מוציא את אצבעותיו הרטובות ומלטף את פניה, מורח את שפתיה ברוקה הסמיך.
"בואי נראה איך מגיב הכוס שלך" הוא יורה לעברה, מעביר יד על תחתוניה ומגלה אותם רטובים, חמים ושמנוניים. הוא מסיט את החוטיני מעל שפתיה, מחליק אצבע בין חורי רשת הגרבונים ונדחק לכוס החם והרטוב שלה. היא מקבלת אותו ברצון, נאנחת, הוא מחדיר אצבע שנייה ודוחף עמוק וחזק פנימה, מזיין אותה בידו, מנסה להכניס כמה שאפשר ועמוק, נכנס ויוצא ממנה כשהיא רוטטת ומגיבה בתנועות לא רצוניות כשהיא מעלה ומורידה את האגן. היא רוצה שהוא יגע לה בדגדגן הנפוח אבל הוא מתעלם ממנו בכוונה. את הדובדבן הזה הוא ישמור לה לסוף. הרגליים המקופלות מציקות לה והיא נאבקת לשווא בחוסר היכולת לפשק אותן, זה מטריף אותה, מציק ומעיק. הוא מגביר את קצב התנועות של ידו, מחליק פנימה ומוציא בכל פעם את אצבעותיו רטובות ומשומנות, מנסה למלא אותה באגרופו, דוחק בכוח, בתנועת סיבוב.
הוא מוציא לאט את היד מהכוס הפעור שלה. מתבונן בפתח הפעור שנשאר כך מורחב, מזמין. מורח את ידו הרטובה על שדיה ומלטף את פטמותיה. הן מגורות והוא מושך אותן אחת אחת ושתיהן יחד. שילוב של צביטה ומשיכה. הוא מוציא מהתיק זוג מצבטים, מתקין אחד בכל פיטמה ורודה ונוקשה. היא גונחת...המחשבה והתחושה מחרמנות אותה. הוא מוציא חוט דק וקושר את הטבעת בקצה כל מצבט ומותח לכיוון הברכיים המכופפות, קושר את קצה החוט לחבלי הרגליים. כל פיטמה צבוטה נמשכת עכשיו לכיוון הברך. סוטר על שדיה המתוחים, משאיר סימנים אדומים של אצבעות ידו על חלקות הבשר הלבנות...הוא מתבונן בה, מרגיש את הרטיבות בתחתוניו את הזין הנפוח שלו אבל מתעלם. היא נטרפת מהתחושה של פטמותיה המתוחות משילוב הכאב עם הגירוי החזק, כל תזוזה שלה משנה את הלחץ, מושכת לכיוון אחר את הפטמה. "גע בי היא מתחננת, בבקשה". הוא חוזר לעמוד לידה ומעביר יד על הכוס החלק והרטוב שלה. הסדין ספוג במיציה, כתם רטיבות שנבע ממעיין תשוקתה. הוא לוחץ לה על הדגדגן הנפוח, חושף אותו ומלטף במעגלים...היא גונחת, רוטטת ודמעות נקוות בצידי עיניה..."עוד" היא לוחשת.."עוד". הוא ממשיך לרפרף באגודלו כששתי אצבעות מחליקות מטה לכיוון חור התחת שלה. היא רוכבת על ידו, מנסה לבלוע את אצבעותיו בתוכה, נטרפת מהמגע שלו על הדגדגן. "תגמרי" הוא מצווה עליה, "תראי לי מה את מסוגלת". היא רוטטת, מתפרקת וגונחת, מאבדת שליטה על תנועות האגן שלה, החלק היחיד בגופה חוץ מהראש אותו היא יכולה להזיז. מעלה ומטה, היא מנסה להכיל אותו , לקבל אותו חזק. הוא סוחט אותה, מוציא ממנה גמירות שלא חלמה ולא חוותה, לוקח אותה לסף כאב וחוסר אונים שלא הכירה. "די...אני לא יכולה יותר" היא גונחת, לוחשת. מפורקת ומותשת. הוא מאלץ אותה לעוד גמירה, מחדיר אצבעות לתחת שלה ומפליק לה על הדגדגן ביד השנייה. היא רטובה כולה , רעש היד המכה על הדגדגן משמיע לה עד כמה ההיא מרטיבה...מגביר את עוצמת הגמירה.
היא שוכבת גמורה. עיניה עצומות וגופה החם מפרקס. רגליה הקשורות נעות בחוסר שליטה במגבלות החבלים שמותחים את פטמותיה. הוא מתיר את פרקי ידיה והיא אך בקושי מזיזה אותן לכיוון שדיה. נוגעת בפטמות המגורות עדיין מחוברות וצבוטות במצבטים. "שלא תנסי אפילו להוריד אותם".
הוא נעמד לידה, מלטף את שיערה. פותח את מכנסיו ושלף את אברו הזקור מתוך תחתוני הבוקסר שלו. כיפת הזין האדומה מבריקה ברטיבות השמנונית, הוא מקרב את הזין לפניה, מלטף אותם בזין החם והרטוב שלו. "נשאר לנו רק לבדוק את יכולת הגרון שלך". הוא מחזיק בראשה אוסף את שערה ומחדיר את אברו לפיה. הוא כבר יודע שאת האצבעות היא הצליחה לקחת עמוק לגרון אבל עכשיו זה הדבר האמיתי...הוא ממלא את פיה בזין הנפוח והקשה שלו, מחדיר אותו לגרונה ומחזיק אותו שם בלי תזוזה. היא פוערת עיניים, מכילה אותו בהכנעה. הוא מוציא את הזין הרטוב ומורח על פניה, חוטים של רוק סמיך מחברים את פיה לקצה הזין שלו כקורי עכביש. היא מרימה ראש ומלקקת, שואבת את קצהו ומראה לו כי היא מתמסרת, מעניקה לו בתמורה לגמירות שגרם לה. הוא מחדיר שוב את אברו לתוכה, מחזיק אותו. "תוציאי לשון ותלקקי את הביצים" הוא אומר לה. מחזיק את ראשה צמוד אליו, אפה לחוץ לבטנו כשהזין שלו עמוק בגרונה. הוא מוציא אותו לאט והיא פולטת רוק סמיך שניגר על צווארה. הוא סוטר לה. "אל תוציאי כלום. תבלעי הכל". הוא מחזיק א הזין ומשפשף מעל פניה, הביצים שלו מכווצות מונחות לה על הפנים, היא מלקקת אותן, לוקחת אותן לפיה, מלקקת את המרחב שבין הביצים לתחת שלו. הוא מאונן ומחזיר את הזין לפיה. מזיין את גרונה וממלא אותו. מטחים של זרע חם מציפים את פיה והיא כבר יודעת – אסור להוציא כלום, חייבים לבלוע. הוא נמתח ונדרך כשהגמירות מרוקנות אותו לגרונה, מרגיש את הזין נסחט ונשאב בפיה. הוא יוצא ממנה לאט, נותן לה למצוץ אותו לכל אורכו, לסחוט אותו.
הוא מתיר את החבלים מרגליה ומשחרר אותה מהמצבטים. סימני החבלים נראים כעיטור על ירכיה הלבנות והפטמות שלה נשארו לחוצות גם לאחר שהסיר את המצבטים. היא מותחת את רגליה לאט, מרגישה את הדם חוזר לזרימה הסדירה, את תחושת הנימול באצבעות רגליה. הכול כואב.
הוא נשכב לצידה, מחבק, מלטף את גבה, את התחת הלבן שלה. נצמד אליה ומכרבל אותה אל תוכו. מרגיש את חומה ואת חום גופו...
[u]

"אני אראה לך מהיכן זורחת השמש" הבטיחה האימרה בפרופיל שלה...

לא דימיינתי שאמצא את עצמי כבר יומיים רצוף משוחח לתוך הלילה ועד הזריחה...לקול ציוץ

הציפורים, עיתון הבוקר שנזרק לחצר, משאית הזבל שחוצה את הרחוב...

זה היה סוג של הימור, של החלטת רגע אבל היה שווה, שווה את העייפות ביום של אחרי, את

התשוקה לשעת שינה...את החלומות המתוקים.

וכמו שהיא הבטיחה - ראיתי את הזריחה.

ואין מאושר ממני.

השנה ימלאו 25 שנים לפטירתה של יונה וולך. משוררת מיוחדת במינה שהקדימה את זמנה.
גרתי כילד לא רחוק מביתה בקריית אונו ובדרך מבית הספר היינו הולכים ברחוב של הבית שלה ומציצים, כולם ידעו מי היא ומה הרכילות עליה...היינו יישוב קטן באותם הימים. לפעמים זכינו לראות אותה יושבת במרפסת הסגורה עם התריסים הירוקים ומעשנת...

אם הייתה חיה כיום, בטוח הייתה מנויית זהב בכלוב, עם בלוג מלא ועשיר...


תותים
מילים: יונה וולך


כשתבואי לשכב איתי
תלבשי שמלה שחורה
מאוירת בתותים
ומגבעת שחורה
מקושטת בתותים
והחזיקי סלסלת תותים
ותמכרי לי תותים
תגידי בקול דק ומתוק
תותים תותים
מי רוצה תותים
אל תלבשי כלום מתחת לשמלה
אחר כך
חוטים יעלו אותך למעלה
בלתי נראים או נראים
ויורידו אותך
ישר על הזין שלי.

הדפיקה בדלת נשמעה בדיוק בשעה שקבענו. אני אוהב דייקנות חשבתי לעצמי. יכולתי להרגיש את ההיסוס שבהרמת היד מעבר לדלת לפני הנקישה.
פתחתי את הדלת בלי להציץ, ידעתי שזו את, הרגשתי בך. עמדת שם נרגשת, נבוכה משהו, מהססת. בדיוק כמו שתיארתי ודמיינתי, כמו שרציתי כל כך. בשיער אסוף, מיני וגרבוני צמר, חולצה צמודה ומתחתיה כלום. שברירית למראה, ילדה אישה, כמו בתמונה.
הריח הגיע לאפי כמעט לפני שהעין קלטה את המראה ולא ברור מה גירה את המוח יותר. ריח של אחרי מקלחת חמה ומבושמת. ריח של עור נעים ורך, ריח של פחד מהול בתשוקה. אני מושיט לך יד מתוך נימוס של פגישה ראשונה אבל ההכרות הארוכה שוברת את המחסומים והמוסכמות ואנו מוצאים את עצמנו מחובקים ומתנשקים בעוצמה של מי שהופרדו לזמן רב.
האור בסלון חלש, עמום, הצללים ארוכים. מוסיקה נעימה ברקע ויין, מהסוג שאת אוהבת, מחכה לך. את מתיישבת לידי ואני מוזג לך בכוס את היין. מודע להשפעה שלו עלייך, לריכוך הנפשי והתודעתי שהוא מייצר. הגוף שלך מתחמם ואני יכול להבחין בכך, בנינוחות שעל פנייך, ברפיסות שבגופך שהיה מתוח וקשה רק לפני רגעים.
בראש עוברות מחשבות מהירות, תסריטים של שיחות ואירועים שדיברנו עליהם, שרצינו לחוות, שתיארנו בפרטי פרטים ומה מתוך כל התערובת הזו נבחר לעכשיו?
"אני רוצה כמו שאמרנו" את לוחשת...ואני יודע, מרגיש.
את שוכבת לידי על הספה, מרכינה ראש ומניחה על בטני, אוזנך הימנית מקשיבה לקול הלמות ליבי. ביד אחת ובמיומנות את פותחת את המכנס שלי שולחת יד מגששת ומחפשת. מוציאה אותו באיטיות ומקרבת את הראש. מלקקת באיטיות בתנועות מעגליות, לכל האורך, מלטפת בלשונך הקטיפתית, הרטובה.
העונג לענג פוער את פיך בצורה לא מודעת. את לוקחת אותי פנימה, עמוק כמו שאת יודעת. אני גדל בתוכך, ממלא אותך. מלטף בשערך ומצמיד אותך אלי חזק יותר, אוחז בצווארך ומרגיש את עצמי בגרונך. את מניעה את הראש בתנועות קצרות ויונקת אותי לתוכך...מודעת לעונג ולהנאה שהדבר גורם לי. את משקיעה את כל כולך, מתעלמת ממני, מהנעשה סביב, בעיניים עצומות וריכוז מוחלט.
היד שלי מלטפת את גופך העדין, עוברת על עכוזך בתנועות מעגליות, מלטף ומרגיש את העונג שמצטבר בין רגלייך, את החום והרטיבות.
לסימן שלי את מתנתקת, מתרוממת ועובר לעמידה עם הברכיים על הספה, ידייך וראשך נשענים על גב הספה. אני מרים את המיני שלך וקורע את הגרבונים...חודר אותך וממלא אותך בכל כולי. נשכב על גבך ומלטף את שדייך הקטנים מלמטה, מרפרף על הפיטמות המגורות שלך.
את רוצה לטעום אותי שוב, לטעום את עצמך, לטעום אותנו יחד...מסתובבת ולוקחת אותו שוב לפיך, יושבת על הספה כשאני עומד מולך. זקוף. זקור.
את מחזיקה אותו ומלקק מכל צד ולאורך, מכניסה ומוציאה אותו מפיך במיומנות ואומנות. בשילוב של עבודת פה וידיים שמביאות אותי לסף.
"בא אלי גם לשם" את לוחשת...מסתובבת ועולה על ארבע על הספה, ראשך מונח עליה מרוח. "קח אותי" את מתחננת. ואני חודר אליך שוב מאחור, בתנועה אחת חדה. מכאיבה. ללא רחמים. את גונחת, צעקה עצורה וכנועה. מתרגלת לתחושה, מתענגת על הכאב החד. אני נכנס ויוצא ממך מתבונן בך במבט כשאת רכונה על הספה בעניים דומעות מאושר, כאב והקלה.
כשאני יוצא ממך וסוטר על עכוזך את יורדת במהירות על ברכייך, מולי ומתחתיי, לוקחת אותי לפיך העמוק, לגרונך החלק והצר. לא נוגעת בידיים רק מניעה את הראש והצוואר בתנועות איטיות, יונקת את אברי לתוכך, סוחטת אותו לגופך. מקבלת באהבה ושקיקה את הנוזל שלי הממלא את פיך וגרונך מורחת אותו על פנייך, מתחת לאפך, נוצרת את ריחו במוחך.
אני נשכב מותש על הספה, בעניים עצומות אני שומע את קולות הכפית מסתובבת בספל הקפה שאת מכינה לי. מביאה לי אותו ונשכבת, מתכרבלת בתוכי. אני מלטף אותך, את גופך הענוג והחם. שותה את הקפה שלי בעוד אצבעותיי משוטטות לאורך ולעומק גופך...