חומרים גזורים מחוויות שלמות

שם בבקתת עץ בגליל מול חלון שמשקיף אל נוף פסטרולי חורית שרועה על הבטן ומפושקת.

היא  יודעת איך אני אוהב שהיא מפושקת והיא מדייקת היטב.

ידיה קשורות מאחורי הגב.
קשוב לנשימות שלה, להבעת פניה, לשפת הגוף.
מרגיש אותה היטב, נושם אותה לפני שאני מתמזג איתה בדרך שלי.
לוחש לה מה אני דורש ממנה ובלחישתי חורית יודעת לאן אני חותר.

אני מבקש לפשק את לחיי ישבנה כדי לחשוף את התחת שלה בשבילי.
"לשימושך אדוני" היא מסננת אל תוך הכרית.

ישבנה פעור בשבילי, צופה בו ונהנה מנוף פסטרולי שלא אמצא בגליל, בגולן או באירופה בכלל.
אני חדור מוטיבציה לחדור אליו וכעבור רגעים ספורים היא חדורה גם.
אט אט מאיץ ומתחיל לטחון אותו להנאתי, עמוק, חזק וללא רחמים, כמו שהיא אוהבת, כמו שאני צריך.
היא שלי עכשיו. כולה. אני שלה. כולי.

"מה את בשבילי?" אני שואל
והיא זונה את התשובה הנכונה.