חלק 1: בתוך הרכב
באותו ליל שישי התור למסיבה היה ארוך ומטריח.
בזמן שזוהר חברי פיטפט עם אישתו על אאוטפיט מחמיא לגברים במסיבות, אמרתי לו שאנחנו נחזור בקרוב וחזרתי איתה לרכב עת שהתור מתקדם לאיטו.
ברכב היא נראתה מתוחה יותר. כנראה שהשקט ברכב גורם לרעש מבפנים לצוף.
אני מסתכל על ההבעה הנבוכה-מתוחה שלה ומחייך קלות. חמודה לה המתיחות המסוימת הזו.
"מוכנה למסיבה?" שאלתי.
היא ענתה שמקוה שכן והחזירה לי חיוך שובב - מניחה אצלי את חששותיה לטיפולי.
"את תהי מוכנה." אמרתי לה כשאני יודע שזה תלוי בי.
לפעמים היא מגישה לי מתיקות נבוכה רק כדי שאתרכך ואעטוף אותה במילה, מגע או מבט. היא יודעת שהנשיות שלה עובדת עלי ואני מרשה לה להשתמש בה, גם אם היא עושה זאת במניפולטיביות שמאפיינת את האישה היפה שהיא.
ליטפתי את פניה ונישקתי אותה במצח.
נשיקת המצח נסכה בה תחושת נוחות שהתפשטה אל רגליה ואלו פשטו לי ברכב ואני עוקב אחרי הקימורים העדינים של גופה ונהנה מהדבר ששוכן אצלי ברכב.
גדעתי דממה קצרה כשלחשתי "פשקי".
היא נאלמה. השתהתה. הסתכלה עלי במבט חושש ולבסוף פישקה מסוייגת.
היא אף פעם לא מפשקת מספיק.
"זה נראה לך מספיק?" שאלתי.
היא פישקה יותר, אולי כמה שיכלה.
תוהה אם זה מספיק עבורי.
בנינו, זה היה מספיק, אבל בעולם הפנימי התאב שלי - שום דבר לא מספיק.
"לא מספיק. פשקי כשהרגליים על הדשבורד. עד הסוף".
אמרתי ונקשתי על הדשבורד בדיוק איפה שאני רוצה את כף הרגל שלה - הכי קרוב להגה, הכי פישוק שאפשר.
היא השתהתה ועיקמה שפה במעין מאמץ צורם. יודעת שזרים יכולים לראות, אבל גם יודעת שלי זה לא כזה אכפת. אכן לא איכפת לי כאן, ברחוב אברבאנל, איפה שכל המשוגעים עומדים בתור.
אז היא הניחה את רגליה בדיוק איפה שביקשתי, איפה שצריך. ממתינה.
התבוננתי בה בזמן שליטפתי את רגלה החטובה, החשופה ויותר מכל שמפושקת בשבילי. נראה שהאישה המפוארת שעיצבתי להנאתי נראית לא רע בכלל.
בין רגליה, בקצה השמלה הקצרה תחתונים לבנים מציצים, כמו שואלים אותי "מתי תורנו להשתתף בכינוס?". שאלה מצוינת.
חלק 2: בתוך הכוס
הסתכלתי שוב על פניה. לפעמים אני מתבונן בה כי אני נהנה מנוכחותה, עושה לי רגע קסום וזך לפני שהכל יהיה מלוכלך.
"עידן..." היא אומרת.
"עכשיו סתמי".
זה לא שרציתי לתת לה הוראות. זה לא שרציתי להבהיר מי כאן מחליט.
כל מה שרציתי זה שלא תפריע.
ליטפתי את הלחיים שלה. ירדתי מהפנים אל השדיים, חפנתי אותם קלות, מכאיב במידה שתפער את הפה לא יותר. לפה הפעור - דחפתי אצבע.
“לקקי וסתמי".
המשכתי לרדת מטה אל הירכיים. מטייל להנאתי דרומה ואז חותך אל בין רגליה המפושקות היטב, שם במפשעה, עור עדין ונעים. תחתוניה צמודים אל הגוף ותוואי הכוס היפה מהודק היטב לתחתונים.
העברתי אצבע בודדת על החריץ בדיוק איפה שצריך, מחכך אותו מעלה ולמטה, מלטף אותו, מתמסר לרגע ומתפנה להנות מזמן האיכות שלנו יחד.
כשהתחתונים הפכו ללחים מנוזליה הצצתי על פניה, מגלה עיניים עצומות ופה פעור קלות, והיא צוללת פנימה - יודעת שאני נשאר כאן, דואג לה מבחוץ.
כמו סוטה טוב הסטתי את התחתונים, חושף במלוא הדרו את קודש הקודשים כשהוא פונה חשוף לחלוטין אל הרחוב המטונף, בדיוק מתחת לעמוד תאורה שהשקיף עלינו.
"אתה יודע שרואים אותנו..." היא לחשה במבוכה מתוך המקום ששקעה בו.
נתתי לה ספאנק על הכוס. היא גנחה במין הנאה מעולה בכאב. אנחה מדויקת.
"לא מענין". מחזיר אותה למקום בו שקעה קודם.
באיטיות מבוקרת דחפתי לה אצבע עמוקה אל תוך נקודה מדויקת בכוס בזמן שהיא מגורה ורטובה, שקועה בעולם פנימי שעיצבתי. מכניס אותה עמוק פנימה בזמן שסיירתי להנאתי על עור הכוס הרך.
כשהרגשתי שהיא מסורה אלי, מסורה לרגע, טחבתי את כל האצבע וזו נרטבה היטב. היא נשכה שפתיים והרגשתי את ההנאה שלה מסונכרנת עם תנועות האצבע בתוכה .
"עידן..." היא סיננה.
"ששש" דרשתי והיא סתמה.
לא זו העת שתצא מהעולם שלה, מהריכוז, מהסנכרון.
בין מכנסיי הזין שלי היה זקור היטב ונראה שהוא מוכן להתעלל באחריות בבחורה שלי כמו שכולנו כאן אוהבים, כל מי שנמצא ברכב הזה אני מתכוון.
צרפתי יד שניה ובזמן שאצבע אחת חודרת עיסיתי את הדגדגן עם האגודל. אם יש כפתור בעולם הזה שאני אוהב באמת זה הוא הכפתור - אז אני לוחץ.
היא מתחילה לגנוח, מתעלמת מהשעה המאוחרת. כבר אחרי חצות. השכנים ישנים והרעש לא לענין.
חלק 3: בתוך הפה
שלפתי את האצבע מבין מעמקיה וטחבתי עמוק לפיה. משאיר אותה לרגע המומה ורטובה.
אמרתי לה שזה לא לענין הרעש שהיא עושה וביקשתי שתצמיד את רגליה.
הביטה בי תוהה לעצמה לאן כל זה הולך.
היא חטפה סטירה על השתאות מיותרת. רק אז הצמידה את רגליה.
רק ככה יכלתי להסיר התחתונים דרך רגליה ולהפשיט אותה.
"עכשיו פשקי שוב, זנזונת".
כשהיא נטולת תחתונים נתתי ספאנק נוסף והגון הישר על הכוס החשוף.
היא נאנקה, אולי גם נשכה שפה.
"מתכוונת להרעיש שוב?" שאלתי בלחישה.
היא התחילה לענות משהו, אולי אפילו הספיקה להגיד מילה. זה לא משנה.
לקחתי את התחתונים הספוגים בנוזליה ודחפתי עמוק אל תוך הפה שלה, סותם אותו.
"מתכוונת להרעיש? " שאלתי ונתתי לה ספאנק כוס נוסף.
היא סיננה בבכי דבר מה אל תוך התחתונים שנעוצים בפיה.
לא הבנתי. מקוה שהיא הבינה.
העמקתי חזרה אל מעמקיה כשאני טוחב שתי אצבעות אל הנקודה ההיא ולוחץ שם עמוק, מעסה את הדגדגן הנפוח עם האגודל בסיבובים חזקים. נהנה מרעידות גופה וקולות עמומים שמסתננים דרך התחתונים ונשמעים בעוצמה מתגברת.
מתוך האנחות והגניחות אני שומע אותה מסננת משהו. מבקשת. אני חושב שהבנתי מה.
"לא. את לא יכולה לגמור".
עצרתי בבת אחת.
הוצאתי את התחתונים מפיה, ספוגים בנוזלי הכוס והרוק שלה, והתקרבתי אל צוארה והרחתי אותה . השתהיתי שם כמה שניות להנאתי הצרופה. הזונה הזו מריחה היטב כוס אמא שלה, לא שהאמא קשורה איכשהו לאירוע.
"בואי נחזור. זוהר וליטל מחכים לנו ואת שוב מעכבת אותנו עם כל הענינים הנשיים שלך" האשמתי אותה שלא בצדק.
"אני?! אתה! יא חצוף מעצבן" היא הטיחה בי וחבטה בירכי. לפעמים היא מתחצפת הזונה שלי, אבל אני אוהב אותה ככה.
יצאנו מהרכב. אחזתי בידה והובלתי אותה חזרה לתור כשהתחתונים הספוגים שלה מוטלים שם על הדשבורד, לבדם ממתינים שנחזור.
