חומרים גזורים מחוויות שלמות

את הכי יפה כשאת מתקלפת מבגדיך,
משכבות ההגנה, הגינונים והמגננות.
את הכי יפה כשאת חשופה מולי,
מאפשרת למאוויך הכמוסים ביותר
לצאת ממך, אל שנינו.

את הכי יפה כשאת לא פוחדת,
כי בחרת בי לשמור עליך.

את הכי יפה כשאת יורדת על שש בשבילי,
מרימה את הישבן, מבליטה אותו
מגישה לי את כולך,

עומד מאחור צופה בך עמוקות דרך נקביך הפעורים מולי, נקבה שלי.
מבקשת שאצרוך אותך ללא חשש וללא מעצורים,
רוצה שאעולל לך כל מה שאחשוק, שאקח, שאשתמש.
רוצה שאני אדע שאת שלי בדרכך.

אני ניגש אל ראשך העדין, מחליק יד על השיער, מלטף את הלחיים,
מתכופף לנשק את שפתיך הפעורות למחצה,
מרגיש בעדינות פעם אחת אחרונה, כמה שאת משמעותית, כמה שאת יקרה
לפני שאת מתחיל.

את הכי יפה כשאת עצמך.
נראה לי שכבר אמרתי לך.