סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים מיותרות

הא ודא, אני ומה שביניהם.

*ראוי לציון - הדברים שאני מעלה בדר"כ נכתבו זמן מה אחרי ההתרחשות האמיתית... ככה שבדר"כ הם כבר לא אקטואליים במיוחד =) חוץ מאולי משהו אחד או שניים...
לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2009 בשעה 20:32

היום שמתי חגורה. במיוחד בשבילך. במיוחד כי ידעתי שאבוא אליך היום. אתה עוד לא יודע,
אבל לא יעבור עוד הרבה זמן עד שתדע. אני כבר בדרך אליך. אני כבר קרובה.
אתה בא לאסוף אותי מתחנת האוטובוס.
בדרך אליך הביתה, אנחנו מפטפטים על הא ועל דא, דברים סתמיים כאלה, שפורחים מראשינו
ברגע שנסגרת מאחורינו הדלת. אנחנו יושבים בסלון, משחקים אותה מתורבתים ומנומסים,
ממשיכים לקשקש.
אתה אומר משהו שמכעיס אותי. אני קמה מהספה, עוברת מסביב לשולחן ומגיעה אלייך.
בלי לחשוב פעמיים, אני מחטיפה לך סטירה. לא חזקה, אבל גם לא חלשה. המבט בעיניים
שלך מראה לי שהבערתי בך אש. אני חוזרת לשבת במקומי, כאילו כלום לא קרה. אבל אתה
כבר בוער, ואחרי שיחונת של דקה או שתיים, אתה מושך אותי אלייך. אנחנו משתעשעים אחד
עם השנייה, ואז מחליטים להמשיך הלאה, ועוברים לחדר שלך. אתה מייד מתפשט, אפילו
שאתה יודע שאני לא אוהבת שאתה עושה את זה. אתה רוצה להכעיס אותי בכוונה, אתה
אוהב אותי כועסת ושתלטנית. אתה תשלם על זה.
אני מורידה את החגורה, לאט לאט, והעיניים שלך מייד נמשכות אליה, כמו עכבר לגבינה.
אני מניחה אותה על המיטה, כך שלא תוכל לשכוח אותה. עכשיו אתה מתבלבל, כי אני
מתחילה להתפשט. לאט, לאט, וזה מטריף אותך. אתה אוהב להביט בגוף שלי, הוא
גורם לדם שלך לרתוח; בו זמנית, החגורה על המיטה מושכת את העיניים שלך, מסקרנת
אותך. אני ערומה לגמרי, ואתה נושך את השפה התחתונה שלך. המבט הרעב שלך משגע
אותי, אני לא בטוחה אם אתה יודע עד כמה. אני דוחפת אותך על המיטה, על גבך,
ולוקחת את החגורה. צעד אחר צעד, אני מטפסת מעליך, עד שאני מתיישבת, רכובה עליך,
רחוקה מאיברך הזקור. אתה מביט בי במבט רעב כל כך כל כך, שקשה לי לעצור את עצמי,
שקשה לי להמשיך בתוכנית שלי. אבל אסור לי להיכנע. אני כורכת את החגורה מסביב לצוואר
שלך, ומהדקת אותה לאט. תוך שנייה או שתיים, החגורה התמימה שלי הופכת לקולר ורצועה.
התעסקות קצרה, והחגורה שלי הופכת למושכות. אני מתחילה לשפשף את האגן שלי כנגדך,
ואתה כמעט ומאבד את שפיותך. אני יכולה לשמוע את הנשימה שלך הולכת והופכת כבדה
יותר ויותר. אתה מנסה לתפוס את המותניים שלי בשתי ידייך ולדחוף אותי למטה, אבל אני
מעיפה אותן ממני וסוטרת לך.
"סוס חצוף, לא הרשיתי לך לעשות מה שאתה רוצה" אני אומרת בקול נמוך וצרוד קמעה.
הוא לוקח שאיפה חדה "סוס?" הוא שואל.
"יש עלייך מושכות, ואני רוכבת עליך. אתה סוס." אני עונה בפשטות.
הוא פולט אנחה קטנה, ואני יודעת שעוד מעט הוא לא יוכל להתאפק יותר.
הגיע הזמן לעונש.
אני יורדת מעליו ונשכבת על גבי, מושכת אותו אליי, מכריחה אותו לטפס מעליי.
"שים קונדום, אני רוצה אותך" אני מצווה.
הוא מציית מיד, השליטה העצמית שלו הולכת ונעלמת. אחרי שהוא מסיים, הוא נשכב שוב
על הגב. החגורה עדיין ביד שלי. אני מושכת אותו אליי, והוא מביט בי בשאלה. הוא רוצה
להיות למטה, ואני יודעת את זה. הוא שונא להיות למעלה. אבל מגיע לו עונש.
אני לא מוותרת, ומושכת אותו מעליי "אני רוצה את זה ככה" אני מצווה, והוא כמעט ופולט
יללה עצובה, אבל מציית. אני משחררת אנחה לאוויר העולם, כשהוא חודר לתוכי לאט.
הוא מתחיל לנוע קדימה ואחורה, בקצב יציב, איטי.
"בבקשה, אני רוצה להיות למטה" הוא לא יכול להתאפק.
אני סוטרת לו "אני לא מרשה לך, סוס.".
הוא ממשיך בצייתנות. אבל אני יודעת שהסבלנות שלו מתחילה לפקוע.
"אני רוצה להיות למטה" הוא אומר שוב, בטון נחוש יותר הפעם.
שוב סטירה "ואני רוצה שתהיה למעלה".
הוא מתחיל להיות פראי יותר, אגרסיבי יותר, אני גונחת ונאנחת, אני משתגעת ממנו כשהוא ככה.
"אני ר-ו-צ-ה להיות ל-מ-ט-ה" הוא דורש פעם שלישית, מבט פראי בעיניים שלו.
אני עומדת לסטור לו שוב, אבל הוא תופס את שתי הידיים שלי בתנועה מהירה. אני מנסה להיאבק,
אבל הוא הרבה יותר חזק ממני. בכמה תנועות מהירות, הוא מעיף מעליו את החגורה, והופך את
שנינו, ככה שהוא שוכב על הגב ואני מעליו, שני המפרקים שלי אחוזים בחוזקה ביד אחת שלו.
אני מנסה להתנגד עוד כמה שניות, אבל הוא כבר ממשיך לנוע פנימה והחוצה, וההתנגדות שלי
הולכת ונעלמת. אנחנו רוקדים ריקוד מהיר ופרוע, המפרקים שלי עדיין נעולים ביד שלו, והוא
מגביל את התנועה שלי. מתחיל להיות לי לא נוח, קשה לזוז, קשה לדהור עליו מהר ופראי
כמו שאני כל כך רוצה.
"בבקשה שחרר את הידיים שלי, אני מבטיחה להיות ילדה טובה" אני מתחננת, מהדקת
סביבו את הירכיים שלי בהדגשה.
"מבטיחה?" הוא שואל, מתנשם, לא מפסיק לבעול אותי בכוחניות, אפילו שאני זו שלמעלה.
"כןןןןן!!!" אני גונחת בחוסר אונים, מאבדת כל יכולת התנגדות.
הוא משחרר את הידיים שלי, ואני מיד תופסת את הכתפיים שלו. המשגל שלנו מיד הופך
למעין פעולה חסרת שליטה, שנינו נעים, מתנשמים ומתנשפים, גונחים ונאנחים, הציפורניים
שלי ננעצות בכתפיים שלו. הוא תופס את המותניים שלי וננעץ בי בתנועה אחרונה, אגרסיבית,
שתלטנית, ואפילו דרך הקונדום, אני יכולה להרגיש אותו מתפוצץ, והוא פולט אנחה ארוכה וחסרת שליטה.
אני שוכבת לצידו, מתנשפת ומתנשמת כמה שניות, ואז אני מתחככת בו ומגרגרת.

אהבתי להתחלף איתו.

Trojan - התקדמות חיובית לכיוון הנכון
לפני 14 שנים
astaro - נשמע מצויין :)
לפני 14 שנים
המשדרג - זה היה "קונצרט" לכוחניות ולסוס להנאת השכנים שהאזינו לזעקותייך

המשך הנאה כייפית גם בשנת 2010
לפני 14 שנים
Morrigan -
ראשון נפלא, עוד רבים כאלו בשנה החדשה (-:
לפני 14 שנים
Cypris​(מתחלפת){חתול צללים} - הא הא... אני מקווה רק לאחד, לא לרבים.... =)
אבל גם לך =)
לפני 14 שנים
Morrigan - אה, לא התכוונתי לבחור, התכוונתי לסיטואציה (-:
בסופו של דבר - צריך רק אחד D-:
לפני 14 שנים
Cypris​(מתחלפת){חתול צללים} - אה הא.. במקרה כזה, בהחלט!! P=
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י