לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 21:10
שוב מצאתי את עצמי על הבמה של הקוסם. בעזרת חיבוק אחד הוא סיפק לי מנה של סרוטונין היישר לאונה השמאלית של המוח.
חיבוק אחד עוטף עשה את ההבדל בכמות האויר שאני יכולה להכיל בנשימה אחת.
לקוסם ולי יש היסטוריה ארוכה מורכבת ממספר פרקים. הוא אחראי להיותי פה. כשהכרתי אותו לא ידעתי מה פרוש המושג בידיאסאם. הוא פתח בפני את העולם הזה, ואני האמנתי שהוא המציא אותו.
שרביט הקסמים שלו מורכב ממילה ומבט. בעזרת שני אלו הוא מעצב, מפרק, מפסל, הורס ובונה חלקים בתוכי.
אצלו המציאות היא הדמיון והדמיון הוא המציאות - זהו סוד הקסם שלו.
בהתחלה זה מבלבל אבל כשתופסים את הפרנציפ, הכל נהיה יותר קל ויותר סוחף.
אך כמו כל קסם, סופו לפוג.