אתמול קיבלתי גבעול יפה של צמח יקר, מלא בפריחה משובחת. תלשתי ממנו כמה חלקים וניצלתי אותם עם תום. היום חזרתי מהעבודה, מתכננת תוכניות על האוצר הזה, ואבוי! הוא לא איפה שהשארתי אותו. אחרי שהחיפושים שלי עלו בתוהו, ואחרי שחקרתי והאשמתי את אחי (ואין לי ייסורי מצפון על זה) העזתי וניגשתי לאימא שלי לשאול אותה אם ראתה משהו. משהו שנראה כמו גבעול נענע יבשה בשקית סנדוויץ''. "מה זה? סמים?" שאלה. התעלמתי מהשאלה ושאלתי בחזרה "ראית?" מסתבר שכן. מסתבר שהיא נכנסה לסדר קצת, נתקלה בזה, חשבה שזה זבל וזרקה את זה. "לא ידעתי" היא אמרה. "זה נורא?" שאלה. "לא אמא, לא נורא בכלל. שטויות." מה אני כבר יכולה להגיד?
אם רק הייתי יכולה, הייתי צורחת עליה שכן, זה נורא, שבגלל זה אני לא מצליחה להירדם עכשיו. אם לא היית עושה את הטעות הזאת אז היה נחסך ממני הערב המגעיל הזה. אוף איתך!!!!!
יאללה שיעברו ה-48 שעות האלו, ואח"כ שיטוסו להם עוד 8 ימים עד שאני אצא מפה.
לפני 14 שנים. 3 באוגוסט 2010 בשעה 21:15