צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בשעה שהאלים מתו, נהייתי אדם

לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 10:38

לנינגרד הנצורה 1943
"עד אמצע אוקטובר כבר נאכלו כל הכלבים וכל חתוליי העיר".
לנינגרד 43 והגרמנים עדיין מצרים על העיר.
"כשבאנו לפנות את גופות המתים, מצאנו לעתים גופות בלי ידיים, בלי רגליים"..
לנינגרד 43... קור אימים...

אני שונא אותך

הקשבנו לשביעית של שוסטקוביץ, את אפילו לא ידעת שהיא נוגנה שם, בקור העז. נהנתי ללמד אותך. לא ידעת לא על באך, ולא על מיתוסים יווניים, וכלום על התלמוד, כלום...
אני לימדתי אותך הכל.
לימדתי על מוסיקה של שנאה, ועל קולנוע אירופאי, ופיסיקה, תורת הקוונטים ויחסות, ושירה, וספרות של מיעוטים...
אני לימדתי אותך הכל...

אתמול סיפרת לי שאת מתחתנת.

עוד מעט אזריק לי קצת Opeth או Laibach לווריד. ברעש אימים בתוך אוזניי הם יצעקו את שנאתם, כן.

אמרת שאת שמחה
קולך רעד
ידעתי שאת מתגעגעת

אולי אחר כך ארגע, אולי אחר כך השנאה תתמוסס והמתח יהיה לדמעות.
את לימדת אותי bdsm,
אקשיב אז לפסיון לפי יוחנן ואבין, אולי אבין, שזה נגמר, est ist vollbracht.
את לימדת אותי לממש פנטזיות, לפחד פחות,
את לימדת אותי לתת מעצמי, את גופי,
לימדת אותי לציית, ולכאוב, ולחבק אחרי,
ולחבק גם אחרים, מוזרים יותר, שקשה להם יותר,
ולזרום,
את לימדת אותי הכל,
לימדת אותי הכל Sanju,

שיהיה לך רק טוב אהובה,
רק טוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י