צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בשעה שהאלים מתו, נהייתי אדם

לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 10:55

כפר למרגלות הר געש, כבוי, ישן.
ילדה יפה, יחפה, מושיטה אלי את ידה.
ברחתי.
אל הר הגעש שקפא,
נערות חנוטות שם,
500 שנה,
מכורבלות בכלי חרס,
מוקרבות לאל הוולקני ולאלוהי הסופה.
בעינהן הכבות, עבורי, רק עיני הילדה מהכפר.
ורגשות האשם.
כששבתי ילדתי עד מאד ז?ק?נ?ה.
(הרקליטוס יקר, אינני נכנס פעמיים לאותו נהר, הזקנתי אף אני)
זקנה יפה, יחפה
מושיטה יד מקומטת
אליי
אליי
כרעתי
נשקתי לרגלה.
ועבדתיה.

אתנה - אתה כותב ונעים לי
מצד שני
אתה בכלל נעים לי :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י