*שווה לראות את הקליפ. חיוך מובטח.
היה לי כייף לשמוע אותך אתמול. כל כך מתגעגעת, זה כבר מטריף את דעתי.
נעלבתי מאוד ביום ראשון. אפילו שבהתחלה לא, ואפילו שהבנתי והיה לי ברור שאם אתה לא עונה יש סיבה. אפילו שזה הכי הגיוני מבחינתך לשמור שלא לפגוע בזוגיות שלך. הרי זה בדיוק מה שהייתי מצפה מבעלי שיעשה במצב דומה.
אפילו כל זה והכל.
עדיין נעלבתי.
כי בתכלס, סמס זה כמה שניות. ממש.
והפגיעה הלכה והתעצמה עם כל שעה שחלפה והדממה נותרה בעינה. עם הלילה שחלף ללא מילה. עם הבוקר הדומם.
הלכה והפכה לכעס.
זה דווקא שימח אותי. כי לא הייתי כועסת או נפגעת אם לא היתה חשיבות ליחס שלך אלי. זה מעיד על ההיקשרות שלי אלייך, על העומק הרגשי שנבנה, אפילו עם החודש האחרון הזה, שבא ישר על ההתחלה.
בשבוע האחרון אני נלחמת בפטרייה וגינלית שבאה להתיישב אצלי בעקבות האנטיביוטיקה שקיבלתי לדלקת בדרכי השתן שהיתה. זה מגרד ומציק ומתסכל וכל האזור נפוח ואדום וכואב. וכמובן שזה גם מוציא אותי מפעילות מינית ומונע ממני לפרוק תסכולים ומתחים. זין.
במוצא"ש קיבלתי הודעה ממישהו שפעם התכתב איתי. מהאתר. סתם כזו, אבל בכל זאת עניתי. פטפטנו בהודעות ונתתי לו את המייל שלי, שזה נוח יותר. הוא ישר שלח לי תמונות שלו. ובהודעה שאחרי, תמונות יותר חושפניות. של הזין שלו...
הוא כותב הרבה פוסטים על הזין שלו, שהוא גדול או שבנות מתמכרות לו או כל מני דברים כאלה ואחרים על זה. כשראיתי את התמונה... טוב... אני מודה שזה היה מפתה. אם לוקחים בחשבון את כל התסכולים המצטברים שלי, זה היה ברור שלא אוכל לעמוד בפיתוי של זין שכזה, עם או בלי הפטרייה המזויינת.
קבענו להפגש לקפה אתמול בבוקר בתל אביב.
בערב שלפני בעלי אמר לי שאולי תוותרו על הבית קפה ותלכו ישר אליו. צחקתי, שזה לא בא בחשבון. אבל כשישבתי שם איתו, והוא הציע שנעבור אליו... נו... חשבתי לרגע. השאלות שלך עלו לי בראש. זה טוב לך? כן. זה עבורי. כן. אז למה לא?
שאלתי את עצמי מה היית אומר על זה. רציתי לשתף אותך לפני כן אבל כעסתי וידעתי שלא אקבל מענה, לא כזה שיגיע בזמן שלפני הפגישה. אז ניסיתי לנחש מה היית אומר. חשבתי שאם זה טוב לי, זה יהיה בסדר גם מצידך.
הוא כולו גדול, גבוה ורחב. הדבר הראשון שאמר לי הוא שאני מינית. סקסית. עסיסית. הוא נעים ונחמד ומושך. מקסים. אבל אני באתי בכלל לפגוש את הזין שלו. זה פתאום היה כל כך ברור. כאילו הוא לא היה צד בעניין.
ספרתי לו על הפטרייה. בכל זאת הלכנו אליו. הוא גר בדירת חדר במרכז, ברחוב שקט ונעים.
כשעמדתי ערומה במרכז החדר הרגשתי את השינוי שחל בי. הייתי לחלוטין חזקה. לא נבוכה, לא מושפלת. הבטתי בו, בלי להוריד מבט לרצפה. אפילו אחרי שסטר לי, חזק. אפילו כשמשך בשערי לאחור. הוא הצליף בי פעם אחת בשוט, כמו זה המפחיד שלך. זה היה יותר מדי חזק בשבילי. עצרתי אותו. אחר כך הוא הוריד אותי על הברכיים, מולו.
הוא התחיל להתיר את האבזם ולפרום את כפתורי הג'ינס. חייכתי. עוד שנייה נפגש, הזין הזה ואני. נראה אם זה כמו בתמונות.
כן. זה כמו בתמונות.
איכשהו, כנראה בגלל שהכל היה כל כך לא אינטימי, לא מונע מבפנים, מהרגש, פשוט הכנסתי אותו לפה... חחח. הפתעה! היה לי כייף למצוץ לו. הוא מדבר תוך כדי, ואני אוהבת את זה ככה. מחלק הוראות, מחזיק את הראש, מזיין את הפה. מחמיא. נוהם מהנאה. הדבר הענק הזה לא נכנס כולו לפה, אפילו לא קרוב. זה חתיכת מאמץ למצוץ לו, אבל נהנתי מכל רגע. אפילו תוך כדי שאלתי את עצמי אם זה טוב לי. כשהוא היה קרוב לגמירה הוא "נעל" לי את הראש בין הירכיים שלו ותפס לי בעורף ונדחף הכי עמוק שהוא יכל. זה גרם לי להקיא טיפונת עליו, יחד עם הגמירה שלו. אני נעולה שם, הכל נוזל מכל כיוון, ומרגישה את החיוך משתלט לי על הפנים.
אחרי שהתנקנו והתלבשנו הוא אמר שבדרך כלל קשה לו לגמור, בייחוד ממציצה. שהוא היה בטוח שזה לא יקרה, בטח לא בפעם הראשונה. שהוא גם גמר בלילה, ובאותו בוקר, אז בכלל...
האגו שלי קיבל ליטוף רציני.
הלכתי הביתה מבסוטית מעצמי.
בדרך הביתה התקשרת אלי והלב שלי קפץ כשהשם שלך הופיע על המסך. כל כך שמחתי לשמוע את הקול העמוק שלך, שמרעיד לי את הנשמה.
אתה חסר לי. נורא.
תראה מה המחסור בך עושה לי...
מחר? מחרתיים? אני כבר לא יכולה לחכות. אוחחחח
