את התמונה שקיבלתי לא אשתף איתכם. כל הללו באו בעקבותיה.
סמסים:
"צילמתי לך"
"נחמד מאוד מצידך. הוא בהחלט מרשים"
"חבל שאת לא פה"
"מה היית עשה איתי?"
.....
"שבי תכתבי לי מה היית עושה עם הזיקפה הזו. איך היית עוזרת לי"
מייל
נכנסת. התריסים מוגפים והרוח שורקת.
אתה יושב על הכיסא, רגליים בפישוק קל. אני רואה שאתה שמח שבאתי. הזין שלך עומד ובוהה בי. אני בוהה בו חזרה. הוא באמת יפה. ומרשים. כמו שאמרת.
אתה לא מדבר אלי. זה מאוד מבלבל. כל כך התרגלתי לקבל הוראות, שהמצב הזה תופס אותי לא מוכנה. מה לעשות?
מתחילה בברור מאליו. חולצת מגפיים. מסירה גרביים, שמלה, חזייה, תחתונים.
נשימה עמוקה.
על הברכיים, מולך. מניחה ידיים על הירכיים שלך. מלטפת. מהברכיים כלפי מעלה, עד למפגש הירכיים עם הביצים, ולמטה חזרה, דרך הברך עד הקרסוליים. ולמעלה חזרה.
מתכופפת למטה. על המסלול שציירתי עם האצבעות מטיילת עם הלשון. קרסול, שוק, ברך, ירך. עד לביצים וגם אותן מלקקת. לאט. ביסודיות. נושמת עמוק את הריח שלך.
מנצלת את ההזדמנות להציץ בפנייך. העיניים שלך עליי. מחייכת וממשיכה. עוד טיול אחד למטה ואני עולה חזרה.
מרטיבה היטב את הלשון ומלקקת את הזין היפה שלך מלמטה עד למעלה. מרטיבה אותו היטב, מכל הכיוונים, ביסודיות. כשהוא חלקלק ורטוב מספיק אני נדחקת אל תוך המרווח הזה בין הרגליים שלך ועוטפת את הזין עם השדיים שלי. ככה כשהוא עטוף בי היטב אני נעה בקצב איטי. הידיים לוחצות על השדיים משני הצדדים. הראש מתכופף מטה והשפתיים מנשקות את הקצה. מדי פעם הלשון מרטיבה שוב.
הקצב הולך ומתגבר.
העיניים שלי עצומות. מרוכזת. הידיים שלך על העורף שלי. אצבעות נאחזות בשיער ומושכות. מגבירה קצב.
כל כך הייתי רוצה אותך בתוכי. יודעת שזה לא הזמן.
שזו לא אני שנזקקת עכשיו.
שוב הלשון מרטיבה את הזין המתוח. מלקקת גם מסביב. מתעכבת במיוחד על הביצים ועל הפס הזה, למטה.
מתפנקת קצת, מתמרחת על הזין עם הלחיים שלי. מתלטפת איתו. מחזירה למקומו, בין השדיים.
בקצב מהיר יותר ויותר. בלחץ מתגבר והולך.
עד שמגיע הכיווץ הזה שלך, של הרגע שלפני. של הזרע שמטפס במעלה הצינור ומשפריץ עלי, על הפנים, השדיים, החזה.
על החיוך שלי.
כתבת יפה. מגרה.
מדמיין את זה. במציאות לא יודע מתי זה יקרה.
אם תתנהגי יפה, אם תהיי טובה [לעצמך, לא לי] אז אחשוב על זה.
איך הישבן ? עבר הכאב ? זה היה סביר ? או קצת כואב מדי ?
לא שזה משנה. סתם סקרן לדעת. את מנת הכאב תקבלי בכל מקרה.
כעת תכתבי לי בבקשה למה את לא אוהבת למצוץ. ממה את נגעלת. ממה מפחדת.
זה לא שאני לא אוהבת למצוץ. זה לא מגעיל אותי, או מפחיד אותי. זה קשה לי.
זה אינטימי מאוד. זה לתת את עצמי, מבחינתי, בצורה מוחלטת. כשאני מכניסה אלי זין, לפה, אני כולי איתו. כל הכוחות הפיזיים שלי, ונדרשים לא מעט כאלה בשביל למצוץ בצורה נורמלית, מרוכזים לתוך המציצה הזו. כל הרגשות, הסיבולת המנטלית. יש לי רפלקס הקאה מאוד רגיש. זה מקשה...
חוץ מזה אני תמיד בחשש שאני לא עושה את זה כמו שצריך. או טוב. או נעים. שהשיניים מפריעות. שאני מוצצת חלש מדי, או חזק מדי. או סתם משעמם.
כשאני מקבלת פידבקים טובים תוך כדי זה עוזר לי מאוד. משחרר את כל החששות האלה (גם הערות של איך יהיה יותר טוב עוזרות). אז אני ממש "נכנסת" לזה ונהנית מכל רגע.
שולץ אומר שאני טובה. לפעמים אני גם מאמינה לו.
https://mail.google.com/mail/e/ezweb_ne_jp/823
הישבן כבר לא כואב 😒 רק אם ממש לוחצים במקומות מסויימים :)
זה היה מצויין ואפילו היו קצת סימנים. זה נעים להרגיש את המקום ככה, יום אחרי.
אפילו שאני חולה וכואב לי מספיק גם ככה (דלקת בדרכי השתן. סיוט).
https://mail.google.com/mail/e/softbank_ne_jp/193
אני מתפנקת על הספה בסלון, בינתיים. עוד שעה צריכה ללכת עם הקטנצ'יק לריפוי בעיסוק. אולי אפנק את עצמי באיזה צעיף חדש בזמן שאני ממתינה.
אוכל הוא לא פינוק מבחינתי מאז שהתהליך התחיל לצבור תאוצה. אולי רק לפעמים... 😄
שיהיה גם לך יום מקסים
נשיקות
יהלום
***על הקוראים להבין שהדברים המפורסמים כאן לא תמיד מובאים על פי סדר התרחשותם במציאות****
