לפני 10 שנים. 22 באפריל 2014 בשעה 15:28
"ואם את קשורה?" הוא שואל בצחוק ולופת את הירך שלי. חזק. זה מגע כאילו מקרי בשיחה קלילה מלווה בשני חצאים חצי גמורים. חזק מדי בכדי להיות מקרי. על מה דיברתי? לא מצליחה למצוא את שביל השיחה.
אורות העיר ללא הפסקה מאירים את כיסאות הבר הנערמים, נעלמים, נקשרים לעצמם. זמן ללכת אפילו שנדמה כי רק הגענו. ההליכה שלי בעקבים האלו אמנם יציבה יחסית, אך רק בקושי מצליחה להדביק את צעדיו. אחר כך, יחפים, הוא יקרא לי גמדה ואפילו ירים אותי, לרגע קט, באויר.
לאט לך. אחרת תברחי מוקדם מדי. הוא כותב אלי והשפתיים המרוחות באדום הנצחי נמתחות לחיוך רחב יותר מהקודם.
וכל מה שמהדהד לי בראש הוא הג'מבו הזה, בתקרה.