קמתם הבוקר בלי אנרגיות? עייפים? בא לכם לתת בראש? הטרק הזה ירים אתכם מהריצפה, יזיז לכם את הרגליים, או לפחות את הראש.
כמו האופן בו השיר הזה בנוי, ככה גם אני צריכה. פתיחה מבטיחה, קצב שעושה ויברציות, באסים שמרעידים לשכנים את החלונות והדרגתיות שהולכת ונבנית. ככה, קצת בלתי צפוי, קצת כן, הרבה כוח.
הרבה כוח.
איש המילים שלי חולה. זה נמשך כבר הרבה זמן, לצערנו (שלו, שלי, שלהן גם), והצורך שלי בכאב מתעצם והולך ומאיים לבלוע אותי, או חלקים ממני לפחות.
מכאיבה לעצמי, משחקת באביזרים תמימים למראה אבל רעים, רעים מאוד.
הסימנים שהם נתנו בי עוד לא נעלמו, וחלפו כמה ימים טובים מאז שהורדתי אותם מעלי.
תיכף אסדר אותם שוב, בטח קצת אחרת, ואערוך נסיעת מבחן למתנה הקסומה שקיבלתי, לכריסמס. עוד תרוץ להעניק ולקבל מתנות, זה נהדר.
זו המתנה שלכם, תהנו:
המצברוח מתנדנד
כמו בשיר של ביאליק
שחגג יומולדת לאחרונה
מלמעלה
עד למטה
וכל הדרך חזרה
