לפני 9 שנים. 16 בפברואר 2015 בשעה 10:08
כשרע לי, ככה, כשגם להתחבא מתחת לשמיכה לא עוזר, אני פותחת את כל התריסים בבית, משמיעה מוזיקה בקולי קולות ומסדרת.
העיניים נפוחות, המוח מתפוצץ לי. שומדבר טוב לא יצמח מזה.
אז לפחות שיהיה מסודר.
לפחות זה.
ולכתוב, לפעמים, זה הצעד הראשון.
לפני שאוריד את השמיכה מעלי.
לפני שאפתח את התריסים.
לפני שאשמיע מוזיקה.
לפני, לפני ולפנים.
לכתוב.
רגע לפני זה, לנשום.
בלי לנסות להבין.
בלי לסדר.
בלי לנקות.
בלי, בלי ובלעדי.