השרירי לא יודע את זה, הוא בכלל ונילי, אבל הוא השולט המוצלח ביותר שהכרתי.
הוא מקבל תמונות של כל דבר שאני אוכלת. שואל ובוחן ובודק את כל מה שלא נראה לו. מעיף לי מהחיים את מה שאני לא צריכה. מכניס הרבה ממה שכן.
כשקיבלתי ממנו את התפריט החדש הייתי עם דמעות בעיניים. אחרי שבוע התוצאות הראו כמה הוא צדק והדמעות התחלפו בחיוך ענקי.
הוא יושב לי על הוריד, מקפיד על כמות ואיכות האימונים שלי. הוא זוכר מתי אני עושה מה, ותמיד בודק אם הלכתי ואיך היה. ואיך הברך. והעייפות. והרעב. והמצברוח. ואם הכרתי מישהו חדש, ואם הוא שווה משהו בכלל.
הוא בוחן כל תנועה שלי, מתקן אותי במבט זועף ומשתדל שלא להעיר לי בקול מול כל הקבוצה, אפילו שאמרתי שזה בסדר כי החשש מזה גורם לי לכווץ את הבטן והישבן כל הזמן. כשלבשתי משהו שמחמיא לי הוא גומל לי בחיוך רחב ואפילו במחמאה חבויה בקולי קולות.
הוא מעניק לי תשומת לב וזמן וחכמה וידע שגורמים לי להעריץ אותו ולהיות מאושרת שהכנסתי אותו ככה לחיי.
חבל שהוא ונילי.
וגיי :)
