יש בשיר הזה משהו מוכר, ציטוט מדגדג כזה. הוא ברור, ובכל זאת, לא לגמרי שם. כמו להכיר מישהו, ולזהות בו משהו מוכר, אפילו שהוא עדיין זר.
שינויים. הראשון בפורמט הכותרת של הבלוג. היות והן משמשות יח"צ לבלוג, ומופיעות במקום שם הבלוג עצמו, נראה לי כי כדאי להשתמש בהן ולא רק כרשימת השמעה המקלה עלי לעקוב אחר השירים המומלצים להאזנה על ידי.
השני יהיה בכותרת הבלוג, כשאצליח למצוא אחת מתאימה יותר.
גם בפרופיל צפויים שינויים. הם עוד צריכים להבשיל על העץ לפני שאקטוף אותם ואוכל להזין את מוחי במיץ רווי הסוכר שבהם.
אנאלי?
באופן כזה או אחר, עם או בלי סימן שאלה, כמילה אחת או משולבת במשפט - היא תמיד מגיעה בהפתעה ומבשרת על מותו הקרב של הקשר. לא כי אינני חובבת אנאלי (לא בהכרח, ז"א)(זו מן פואנטה להישאר עמומה בעניין, תבינו). אלא כי הספק שאלה הזו מגיעה תמיד, ללא ספק, מוקדם מדי. מתי זה לא מוקדם מדי? נראה לי שאף פעם.
למה? כמה שולטים בוודאי מגרדים בפדחתם (קירחת או לא, היינו הך) ותוהים מה רע בבירור התמים והמכריע הזה.
תהיתי אם יש טעם בנסיון להבהיר את הנקודה הזו. אם זה אינו שירות דב, לי ולשאר חברותי למסע.
בסופו של עניין החלטתי שכן (ברור, הרי אתם קוראים שורות אלו, לא?). ולו רק מן הטעם שהיא, הנקודה, מטרידה אותי. ומתחשק לי לחטט בה.
אני חייב לשאול אותך משהו. יש רק שאלה אחת שאני חייב לשאול. יש משהו שאני חייב לדעת.
חייב.
חייבים.
מעניין אם בספר החוקים של השולטים זה סעיף חובה? סעיף 1.01 לעניין הבירור המקדים למול נשלטת/סאבית/אחרת/מאחרת/נחקרת/נחדרת פוטנציאלית הינו החובה לברר את עמדתה בנוגע לקיום יחסי מין אנאליים.
מה הדחיפות? למה ממהרים כ"כ לדחוף את הזין לתחת לא לכם?
שהרי, ותסלחנה לי כל אלו שאינן רואות עין בעין עמי, מה זה בכלל משנה?
אם אני חובבת אנאלי מושבעת, שזה הדבר היחידי שעושה לי את זה ורק ככה אני רוצה שיזיינו אותי - הרווחת. אולי פחות משחשבת, כי בטח החור כבר כ"כ רפוי שזה במילא מרגיש כמו מציצה מזקנה בלי שיניים או שרירי לסת.
אם אני לא - הרווחת פעמיים: גם חור מהודק למשעי וגם דרך נוספת להתעלל - מנטלית ו/או פיזית.
זה משנה אם אני אוהבת את זה או לא? זה כ"כ חשוב לדעת, עוד לפני שבכלל מכירים פנים אל פנים?
מכל המעלות שהפרטנרית הפוטנציאלית יכולה להתברך, זו עולה על כולן? כלום, אם הכניסה האחורית חסומה תוותרו על הביקור בארמון? (לעיתים אני חוששת כי הדימויים עלולים להיות מורכבים מדי, ברם אין זה חסרון כיוון שכך אלו המאותגרים מהם ימשיכו לכרות את הענף עליו הם יושבים)(או ליפול לבור אותו כרו)(טרם נפל הפור בעניין).
מכך מסיקה אנוכי כי האדם למולי אינו שולט כלבבי. שהרי, לו הייתי רוצה שיעשו בי כרצוני, הייתי מוצאת עבד זקור זין ורודה בו יומם וליל.
זה משנה, עד כדי כך, שזה הופך לחזות הכל?
הרי אם תהיה התאמה, בהנחה שלא מדובר בתייר מזדמן המעוניין בזיון חד-חד-ערכי-אפסי, אזי נרצה לשמח ולספק זו את זה, ואם כל כך חביב עלייך דווקא הצד הזה - מי אני שאמנע אותו ממך (תכלס, לא נתקלתי ביותר מדי "אנאלי" בגבולות אצל נשלטות. לעומת מחטים/דם אצל שולטים. אבל אני סוטה)(הייתי חייבת).
ואם לא תהיה התאמה - הרי החור המיועד ישאר חתום ובלום בפניך בכל מקרה.
החפזון מן השטן, ידידי. והשטן לובשת פראדה. טוב, זה ממש לא קשור. וחבל.
בסופו של עניין - אם זה כל כך קריטי לך, לדעתי זו צריכה להיות הכותרת של האדומה הראשונה שאתה שולח. תחשוב כמה זמן ואנרגיות זה יחסוך לך. שלח אנאליך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו (המקור מקהלת, אם כי לא בדיוק כך).
ואם זה נראה לך הזוי, זה בדיוק אותו דבר כמו לשאול את זה אחרי חמש דקות. או שעות. או ימים.
בעיני, לטעמי ולעניות דעתי - מי שמכתיב את מה שקורה בתוך יחסי השליטה הוא הצד הדומיננטי. יש להתחשב בגבולות של הפרטנרית (לא עדיף לשאול "גבולות?" במקום אנאלי? הא? הא?!?), אבל זו אינה תכנית לבקשתה. וגם אם אינה אוהבת, חובבת או מעריצת אנאלי - כל עוד זה אינו גבול - מה לעזאזל אתה חופר בזה כל כך מוקדם?
