כל חמישי כל שישי כיתה י' עד הבוקר , כשרואים משאיות זבל בפינה של אלנבי ויהודה הלוי, אחר כך הגיעו הליקויד קולנוע דן , סוואטו.
ילד פרוע במיוחד , מסמר, לבוש שחור עם שפתון שחור ומלא עגילים. מעיל עור תואם וריח של ג'ריקן בושם, שחבר דייל גיי היה מביא לי מפריז , ובתל אביב לא הכירו.
תחילת עידן של מוזיקה חדשה , גל חדש וזיונים בשירותים. תל אביב בדיוק בהתחלה של הדקדנס, כל חמישי כל שישי .
ואחר כך עם עלות השחר טוסט אצל לאון הניצול היחיד ששרד מכל משפחתו בקפה שבוע על הפינה של פינסקר ובוגרשוב ממש באלכסון לבית התקליט, שנהיה הבית השני שלי מתישהו ושבו הכרתי את הסמית'ס.
והיה גם תענוג בקצה של אבן גבירול. שם התאהבתי בשלי המלצרית הכי סקסית עלי אדמות, שפחדה ממני משום מה ועד היום אני מנסה לשחזר למה?!. אולי בגלל הזיון בכיכר היל על ספסל בלילה לח של קיץ, שפתאום היא התחילה לבכות מרוב עונג , וגם הבינה שאני לא רציני. לא אחד שמתאהב בכלום.
בפינגווין ראיתי את סיאם, כרומוזום, אפילינידאל סינוס ועוד כמה ששכחתי ....בקולנוע דן את סוזי והבאנשיז ואת אוריה היפ, גל חדש קלאסי. בטח היו עוד שראיתי ולא זכרתי, הקאתי כמעט על כל ספסל ברוטשילד.
הייתי ילד חרמן שיכור ומסומם שאהב לקבל מציצות בשירותים או במחסן מאחורה של הפינגווין....לא משנה ממי .
מתגעגע לדוקטור מרטנס לשחור הזה, למוזיקה הזאת, לתמימות, לאלכוהול זול , לכיכר, לסקס בלי קונדום, לזיונים על גגות ובחדרי מדרגות, ללכלוך ולטינופת של הכיכר, לבופים ובאנגים, לכוסים לא מגולחים, לקפה מגעיל, לשווארמה דרבי, לפאנק, לגן העצמאות, לשוק בצלאל, לדירה המסריחה בגאולה בביאליק בברנר , לאהבות ראשונות , לצחוק עד כאבטן ,לחופש המוחלט, לאנרכיה .. . לשחרור .
ועכשיו אני בורגני ריקני
