אני צריך ללמוד לשתוק כשיש בתוכי יותר מדי אלכוהול או סמים.
רק אני יודע כמה אני דפוק.
איך בחרתי תמיד נשים שמשהו אצלן דפוק, שארגיש בנוח. יודע שהכל יהרס בהמשך. ואז יהיה לי איך להלקות את עצמי על הרס עצמי, ועל כמה אני מזיק.
אז להיות זיון מעולה, זה רק שלב אחד, של להרגיש טוב עם עצמי, לקחת אותך לגמירות מטורפות, שאת לא מכירה זה פיצוי על זה שאני לא נוכח באמת.
שאני רק זמני.
אז ככה החיים, אני הכי טוב לך, והכי רע.
ואין דבר יותר שווה מאשר לראות אותך דרך העיניים שלי. הטעם שלך ירגיש כל כך ורוד כמו כמפגין, שעולה מהר, ומטייל לך במחזור הדם, עד למוח וגורם לך לטשטוש של שכרות עדינה.
או כמו קי שגורם לך לחיות במטריקס שאת לא רוצה לצאת ממנו, מנצח את הקוק השמנוני, עולה מהר ונשאר שם להעיף אותך לעננים המתוקים.
יש לי כוונות טובות, אני בעדך, באמת, אבל אני מת מפחד שאני מזיק לך, לכולן, וזה מבריח אותי כל פעם מחדש, האחריות על החיים שלך לא טובה לי. אני מפחד להיכשל ולהזיק.
יש בי אוצרות של אושר, ואוקיאנוס של בדידות שלי ושלך בתוך קשר שנועד לכישלון.
אני יכול להגיד מאות פעמים שאני תמים וביישן, אבל מבט אחד וזה נעלם, בתוך השחור שלי יש שליטה וכאב, תשוקה וכאב, יש נגיעות של קצה, של כל מה שאת חולמת עליו ואז קצת יותר, ושם ההיגיון נעלם, ואת מתמכרת.
ואני מנצל את זה. כי אני כזה, ג'נקי של סקס גמירות ואהבה, סמים ורוקנרול, מכור לרגעים האלה שאת תקחי עד לבית אבות, שילוו אותך בכל פעם שאת נוגעת בעצמך או מזדיינת עם מישהו שהוא לא אני.
שאני דפוק.
אני מזמין עוד 2 צייסרים.
יפו בערבים של לפני החושך והרעש של הלילה.