אני לא רוצה שתעשי עבורי הכי הרבה שעשית.
כי בטוח עשית טעויות והכי שעשית זה יותר ממה שעושה לך נכון.
אני רוצה בדיוק כמו שאת יכולה, את הכמות שהכי נכונה לך.
תתפלאו כמה עוצמה יש ברגע מדוייק.
וככה הכי הרבה שלנו זה הרבה יותר.
קשרים הם כמו מיץ תפוזים.
אם סוחטים אותם יותר מדי, מקבלים את המר של הקליפה.
אין לי מטרה לשבור גבולות שלך לטובתי. אבל שמח לשבור הרגלים קשים שלך לטובתך.
כי לגבולות שלך יש סיבה טובה שלא תמיד חייב להבין, ולהרגלים הקשים סיבות רעות שצריך להיות רגיש אליהן.
להגיע למקום רע זה קל ונפוץ כל כך, ובאופן הכי מפתיע להתרגל למשהו טוב קשה יותר.
ומפחיד!
אני לא מנצח כשאת מפסידה, ואני לא שולט כי את שבורה או כי לקחתי את זה בכוח ממך.
שליטה טובה זה קודם כל חיבור. אז את צריכה להיות נוכחת, ולרצות, וזה צריך להיות טוב לך.
ומצחיק איך לפעמים הדבר הכי נכון לך זה להיות רחוקה ממני.
גם אם טוב לך איתי.
אני לא רוצה לקחת אותך רע.
אני לא עונש ולא פרס.
אני כמוך, הצד השני של הקשר, שווה לך, בייחוד כשאני שולט עליך.
ומי שלא מבין את זה, שיחפש מהיכן מגיע הצורך שלו לשלוט.
כשזה טיבעי לך, חלק מהחיים, זה גם ברור לך שזה לא משחק ולא צק פתוח.
זה טוב רק כשאתה יכול להצדיק את האמון שנותנים בך.
ורקוב כשאתה צרכן של נזקים.
זה נשמע כל כך מבולבל, אבל הרבה זמן לא הייתי כל כך ברור לעצמי.
אני חושב שאני במקום יותר טוב עכשיו.
