כוס אמק, די כבר לחשוב רק על דברים סוטים.
יכולתי להגיד כאן שטיפסתי על האוורסט וזה היה יותר מטורף
יכולתי להגיד כאן שצללתי עם כרישים וזה היה יותר מטורף
יכולתי להגיד כאן שאהבתי וזה היה יותר מטורף מכל דבר סוטה אחר
אבל הראש שלנו תמיד הולך לצהוב, בעצם לכחול.
הבעיה שכל תשובה שלי כאן רק יכולה לסבך אותי.
אני עלול לאבד את התדמית של הילד טוב ירושלים.
אתן עלולות להבין שאני לא באמת ביישן ולא באמת תמים.
ואז אתן עלולות לנצל את זה.
ואני, אני רק נהנה מהטריות של שיחות שבסוף מובילות לכלום.
פעם אני אנסה להבין מה אני באמת עושה כאן. למי אני כותב. למה אני כותב בכלל.
בינתיים אני צריך גירוד בגב. שוחד, ליטוף לאגו.
כדי שאעלם לאור של העולם הרגיל שלי.
עם משקפי שמש חדשות.
רמז לחושך שאני צריך וחי בתוכי.
מזל שלפעמים אני מוצא שקט ומקום בטוח.
קשרים שונים שאי אפשר באמת להסביר או להגן עליהם.
אבל הזמן שיש לי בהם אף פעם לא מספיק.
