ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשהחושך מאיר לנו את הלילה.

Something about a little box with a mirror and a tongue inside
לפני 11 שנים. 21 בנובמבר 2012 בשעה 12:35

   

תזייפי לי.

מושלמות תמיד הייתה קרה וכבדה יקירתי.

אז תזייפי לי....

כשאני יושב על כיסא המלוכה, מאסטרו, שף או סתם חבר.

תזייפי לי.

 

השאלה והבחירה תמיד עולה במצבים של מצויינות,דיוק, מושלמות או ריגוש.

ואני, חלול שאני, תמיד בחרתי בריגוש.

אז תזייפי עבורי.

 

אני מול קהל, הכול יכול להיות מדוייק, אבל משהו שם ברקע התקלקל, ומסך שחור אחריי, את כבר יודעת שאני אתן לכולם לחייך, ואת גם יודעת שמקומך עדיין מובטח, אני לא אפטר אותך.

תזייפי לי.

 

תוכנית טלויזה מיותרת,  המציגים מתחלפים, תמיד יש שופט אחד רע שיקרע למישהו את הלב והתקווה, מישהי יפה, ואיזה חנון שנפל לשם בטעות. ואז זה שוב קורא, את על הבמה, הכול על כף המאזניים, את תבלעי רוק במקום הלא נכון או אפילו תזייפי, אני מבטיח להתעלם מהכול, ולחיות את פרץ הרגשות שלך ושיקפצו לי השופטים.

תזייפי לי.

 

את מולי חנוטה בשמלה מרשימה, הפנים צבועות שהקהל ירגיש גבות, עברת הרבה להגיע לכאן, שנים כבר חלפו, וקולך היה פעם אומנות אסורה,והיום הוא כבר יבש, אני מרגיש אותך מזייפת, לא כי את רוצה, אבל גם מרגיש משהו אחר,חשוב יותר מהכול, את הרגש שיש בך, את המאמץ, הדרך, ואת הגיל, תזייפי לי אני מסמן לך עם העיניים, את יודעת שהם ידמעו בכול מקרה עבורך, הרגש תמיד מנצח את המושלמות.

אז תזייפי לי.

 

יש בחיים כל מיני סוגים של זיופים, כאלה רעים שבהם אנחנו מזייפים את עצמנו, וכאלה טובים שבהם אנחנו פשוט לא עושים דברים בצורה מושלמת, מזייפים קצת, אלה יש בהם מיוחדות מקסימה, צריך אותם בחיים, מושלמות תמיד הייתה מרוחקת וקרה, ואני תמיד הייתי סאקר של הדבר האמיתי.

אז תזייפי איתי.

 

הגעת כבר לכאן, וזאת לא המנוחה והנחלה, אולי רק המנוחה, קחי אתנחתה קלה, את הכוח שיש בך אף אחד לא יכול לקחת  או להעלים, את בתחילתה של דרך חדשה, לאושר שלך, את תביני שמותר לזייף, מותר לטעות, לפעמים גם רצוי, תחייכי ותמשיכי, האושר הוא בתוכך, וזה שאיתך לא יכול לקחת לך את זה יותר, אף פעם, זה שלך הפעם.

אז תחייכי כשאת מזייפת.

 

מכונת יבוש לפנייך, ושום דבר טהור לא יכול לעבור לך בראש יותר, את יודעת דבר אחד לפחות, כשאנחנו הכי אמיתיים בכל הזיופים האחרים שבחיים, כאן על מכונת הייבוש אין שום צורך לזייף, כאן באינטמיות שלנו, בייחוד כי את יכולה לזייף בכל השאר, אולי בגלל שגם אנחנו קצת טעות מיוחדת, זיוף שכזה, את יודעת את זה בעצמות שלך, כאן אין לך צורך לזייף בדבר האחר,הדבר שלקח את כולן לקרוא כאן.....

במיטה שלנו את כבר יודעת שאת אף פעם לא תזייפי,פשוט לא צריך.

לסיכום אומר שהחיים הם כמו דקדנס של שוקולד עם פלפל שחור, טעות שאפילו גאון לא יכול ליצור בכוונה, אז תזייפי יקירתי, תזייפי בכל דבר שיעלה בך חיוך, מלבד את האושר שלך איתי, שם תהיי את, לא צריך דבר מעבר, גם זה לפעמים מספיק בשביל לשרוף מעגלי חשמל אצל מחצית מתושבי העולם, או אצל סאקר של רגשות אחד.

נשיקות יקירתי, של זייפן מאושר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י