לפני 11 שנים. 25 בנובמבר 2012 בשעה 13:29
כשלא צריך להגיד כלום, ורק הנוכחות שלנו יחד מרגישה כמו מכת ברק.
כשאת מרגישה את הפינג פונג המיוחד בשיחות שלנו.
כשאת יודעת שאת לא הולכת לקחת החלטות חכמות בנושא שלנו.
ברגעים שאת יודעת שגנבת לי פעימה מהלב.
בשניות לפני שאת גומרת.