הם על במה, וחמישים אלף איש שילמו הון לא קטן לראות אותם, המוח רץ אחורה, לתקופה שהייתי צעיר יותר, הם בדיוק עשו אז קאמבק, וכבר אז הם היו מבוגרים, זאת להקה שהוקמה בפאקינג שנת 1970.
הם נראים כמו איזו כמו קבוצה שברחה מהבית אבות, המתופף, מתמודד עם עצירות עם פה פתוח, הגיטריסט, יש לו מקרה חמור של שיזוף יתר, והשאר, השם ירחם, אבל הם נהנים, הם כל כך נהנים, שאני מצליח לחייך לעולם, להרים אצבע משולשת יחד איתם.
ואז יש את סטיבן טיילר שעומד שם עם חיוך של "אני לא באמת צריך את בר רפאלי", זיינתי טובות ויפות ממנה.
אז בדקתי, סטיבן טיילר עבר את גיל 69 והבן זונה על הבמה, קופץ, רוקד, מריץ, מעשן, מאחורה בטח מחכות לו מעריצות, אחת כבר מצצה לו, כדי שהזין יכנס למכנס הצמוד שהוא לובש.
ואני נזכר גם בקלאוס מיינה הסולן של סקורפיונס, 68 אגב, ומייק ג'אגר 73, ורוג'ר ווטרס מפינק פלויד, גם 73.
ואני לא מצליח לראות אותם שוכבים במיטה ואיזה מטפלת קשת יום צועקת להם שהכוס שלהם מסריח.
אז אולי סקס סמים ואלכוהול לא באמת יגרמו לנו למות.
אולי השיעמום, השיגרה והפכחות מסוכנים הרבה יותר.
