לפני 14 שנים. 6 בדצמבר 2009 בשעה 22:49
הסתובבתי היום בעיר, עם חור פעור בחזה. האהבה שלי אליך, חסרת יעד, רתחה בתוכו, וכשפגשה באוויר החורפי הפכה לאד והתגלגלה ממני כמו ערפל עכור. היא התפזרה על המדרכה מאחורי, מתפשטת לאיטה ברחוב. מאוחר יותר עליתי לאוטובוס העירוני, והיא דלפה מתוך דלתותיו אל התחנה. האנשים הניעו את רגליהם דרכה בהולכם, והאהבה שלי התערבלה סביב קרסוליים, לא מורגשת. כשהגעתי לתחנה המרכזית, כל העיר מלאה בה, עד גובה ברך, ורק אני ידעתי. היא נמשכה מאחורי, מסמנת קו דמיוני, לאורך הכביש הראשי.
