סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חותכת בחתך הזהב

בחורה עם כמה כרכומים אחרי פריחה, בדרך לכמה צבעונים ועדיין רואה בעיר שקדיות ושזיפים פורחים, ישתבח שמו
לפני 14 שנים. 17 בדצמבר 2009 בשעה 23:45

יש ימים כאלו, שהם מרוץ שליחים. מהעבודה לאוניברסיטה, לעבודה, מעיר לעיר לעיר ופקקים פה, פקקים שם, ולקינוח חפץ חשוד...

אבל שרדתי הכל, והגעתי לאירוע המשפחתי. הצד ההוא של המשפחה. התחיל מאוחר, ונגמר, כנראה עכשיו. אני לא יודעת, כי ברחתי מוקדם יותר.
מיטב הזמר המזרחי במירב הווליום. רחמים על הילדים הקטנים. דודה שלי הציעה לקרוא למועצה לשלום הילד.

בכל זאת, כנגד כל הסיכויים, הספקתי הכל, פלוס מינוס 4 שעות בכבישים. שישמור אותנו האל מהחגים.



Morticia - אה צחוקים, גם לי היה אירוע משפחתי הערב לכבוד החנוכה
אני כבר אחרי שתי כוסות תה עם קמומיל ונענע והבטן עדיין מתהפכת מכמויות השמן בכל המאכלים של החג הזה...

אבל משפחה זה טוב תכלס :)

נו ואם אני כבר כאן אז גם נהנתי מהשיר פה מתחתיי
(בפוסט הקודם יענו)
שיר כזה חמוד - חופשי נדלקתי עליו כשהוא יצא

שיהיה לילה טוב!
:)
לפני 14 שנים
Morrigan - כן, המשפחה נהדרת, באמת - זה הדיג'יי שחייב במלקות (-:

אני אשתדל לשים עוד שירים שעושים לי טוב בלב.
אגב! מאוד אוהבת את הכינוי שלך -
"don't torture yourself Gomez, that's my job"
לפני 14 שנים
נטול מושג​(אחר) - יש לך משפטים שאני מאד אוהב - בפוסט הזה למשל זה "הצד ההוא של המשפחה".
תענוג.
לפני 14 שנים
Morrigan -
הפייבוריט שלי הוא 'מיטב הזמר במירב הווליום' (-:
לפני 14 שנים
נטול מושג​(אחר) - :)
אני משתדל לבחור אחד כל פעם.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י