לפני 14 שנים. 21 בדצמבר 2009 בשעה 20:07
סחוטה. הרוגה. מעוכה. מותשת. רצוצה.
הימים האחרונים רעים וקשים ואין לי, אין לי כוח להתמודד איתם. מזל שהזמן נושא אותי איתו, כך שבסוף היום אני שם, אם ארצה או לא ארצה.
חותכת בחתך הזהב
בחורה עם כמה כרכומים אחרי פריחה, בדרך לכמה צבעונים ועדיין רואה בעיר שקדיות ושזיפים פורחים, ישתבח שמו
קובלט
-
מוריגאן, יקירה, לא הצלחתי לחבר אותך וכתבתי את כתובת המסנג'ר שלי באותו המקום שאת כתבת.
אשמח לדבר איתך
אשמח לדבר איתך
לפני 14 שנים