לפני 14 שנים. 25 בדצמבר 2009 בשעה 18:40
אתמול בלילה הלכתי למיסת חצות. עוגב ומקהלה תמיד עושים לי טוב, ומאחר וכולנו פה סוטים ואין מה להתבייש, אודה שגם ליתורגיקה אני מחבבת.
ישבתי על הרצפה לשעה של האזנה מדידטיבית, והצלחתי אפילו להתגבר על דיבורי הישראלים ולשמוע את המוסיקה לבדה.
הדבר היחיד שהעכיר את החוויה היה זרם המבקרים הבלתי פוסק שיצא ונכנס. כנראה שחשבו שיהיה תוכן בידורי אחר ממה שהיה ועזבו באכזבה. ודיברו. ודיברו.
הרהור אחד שעולה בי, היא עצה לאחינו הנוצרים: אנא מכם, עיצרו את התור מחוץ לכנסייה. כך רק מי שבאמת רוצה לשמוע את המיסה, יעמוד בקשיי הקור הירושלמי ויעריך את השהיה בפנים כשיגיע אליה.
לפעמים אנשים ממש מגעילים אותי.
אגב, מגעילה אותי באותה מידה הרכבת הקלה שנוצרת בעזרת הנשים בבית הכנסת. שלא תחשבו שאחי היהודים לא יכולים לעורר בי סלידה בכל מקום.