חותכת בחתך הזהב

פעם לא סבלתי את ג'וני שועלי. אחרי התוכנית שבה התארח ברדיו הערב, אני מתפייסת איתו ואפילו מחבבת.
פתאום הבחנתי מעבר לקול המעצבן למדי, במילים היפות ובלחן המלודי.

והשיר 'עכשיו', שתמיד יזכיר לי חתונה שהייתי בה לפני עשר שנים, הוא אחד משירי תמצית הגעגועים, בעיני, כמו גויאבות, רק לאזניים.
עוד שירי געגועים - 'בכל פעם שאני מתאהב', 'אהובתי', 'חזרת פתאום', 'במרחק נגיעה'.
ובאנגלית Daydream. עצוב-שמח שכזה. אבל מכווץ הלב מכולם - I talk to the wind.
אחד השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם. יש לו גרסא מדהימה בהופעה חיה, חפשו ולא תתאכזבו.
מה מגעגע אתכם?

********

"אני לא מאמינה שאתה ישן עם פיג'מה (!!!) בלי תחתונים (!!!!)"

"ואני לא מאמין שאת ישנה עם תחתונים שהסתובבת איתם כל היום (!!!! + P: ) "

"וזה בלי לדבר בכלל על הפעם שלא החלפתי תחתונים שלושה ימים"

"....היית קרובה לציוויליזציה?"

"זה יפה שאתה מבחין כשצוחקים עליך"

********

תמיד לפני אירוח זה נראה לי רעיון נחמד שישנו אצלי, כי קר, וקצת בודד, ולמה לא. בדיעבד, אני תמיד ישנה רע עם אורחים במיטה. זה מעיר אותי, וצפוף לי, ומזכיר לי. בעצם עדיף לבד, גם אם לפעמים אני מתעוררת באמצע הלילה מהקור ברגליים - אני שיאנית העולם ברגליים קפואות.
נו שוין. לפחות השותפים שלי חושבים שיש לי חיי מין פעילים (מישהו בדירה האומללה הזו צריך, חוץ מהפטוניות שמאבקות במרץ במרפסת).