יש משהו בתקופת החגים שגורם לחצי ישראל להשתנות, חזרתי אתמול מהעבודה, בטוחה במאה אחוז שאני הולכת לישון מוקדם היום...במקום זה, אחותי מתקשרת דורשת שאגיע לארוחה עם המשפחה.
טרחתי להקשיב לדודותיי, אחיינים שלי, בני דודים שלי, והכל ללא הודעה, וכמובן איך נוותר על שירי חנוכה, סביבונים....ומשחקי מילים.
משחקי המילים...עוד אמא שלי יושבת וצוחקת על זה שרק אני ידעתי מה זה פלצור, אחותי שעה וחצי עם פנטומימה של "זכרונותיה של גיישה" והנה גם פה אני ניחשתי ראשונה.
זה עוד ממשיך לדיבורים על מחויבות , אהבה, נישואין, ואני יושבת שם מתה לאיזה שחטה ממשהו , כל דבר , את הוילון אני אעשן במצבי (ואסור לעשן ליד האחיינים, שלא ימותו חס ושלום, אבל הקרינה מהפלאפון שילד בן 6 מקבל ...לא.....זה בסדר!)
עוד חזרתי לדירה, מתפללת שעכשיו הגיע הזמן לישון, יושבת על המרפסת , מדליקה סיגריה כמו גדולה והשכנים שלי נכנסים, מתיישבים לידי עם חיוך של 2 זונות בצומת שקיבלו את בראד פיט כלקוח.
זה היה ברור שהתחנה הבאה היא להשתכר.
והנה עוד לילה שנרדמתי ב3 בבוקר, הפוכה לגמרי, עם חשק עז לזיון מפוצץ ראשים.
עוד ברקע האמבולנסים וניידות המשטרה של תל אביב , רחוק, ברקע,
עוד שמעתי איזה קבצן מזמזמם לו את "באנו חושך לגרש"
איזה בחורה בת 50 הולכת עם אוברול ג'ינס קצר ואיפור של בובה, בחור שהולך על עקבים , ואת הרוסי מלמטה שצורח על חברה שלו, יחד עם כל זה, הצלחתי לשמוע את השכנים שלי דופקים טראנסים עד אור הבוקר, את הבעל בית מזיין עוד איזו בחורה, הכלב של השכנה מפמפם את הכרית, וההוא למטה בתחנת אוטובוס דופק עוד גו'ינט.
וזאת הסיבה, שבחורה שאוהבת מחוכים, כאב, ועוד כמה דברים 😄
בתל אביב? רק עוד בחורה רגילה...
בוקר אור.
לפני 14 שנים. 16 בדצמבר 2009 בשעה 7:50
