השקפותיה של שפחה.

אתמול עשיתי ערב עם עצמי.

ישבתי על הספה וסידרתי ציפורניים, הפסטה התבשלה על הכירה, ריח העגבניות שמנת ויין לבן באויר, הטלפון מדי פעם מודיע על הודעה...ואני ...מתעלמת מהרוב.

מגיע לי קצת זמן עם עצמי, אני מדליקה את הדוד, ומפנקת, 45 דקות שיהיה מים רותחים.
מסננת את הפסטה, מכינה את הרוטב, מכבה את הכירה ונכנסת למקלחת.

שום דבר שאגיד לא יצליח לתאר את ההרגשה של המים באותו רגע, אני כל כך עייפה, הבוס שלי צדק, הידיעה שנכשלתי אוכלת אותי מבפנים, ולא משנה מה אני אעשה כרגע אני שוקעת לתוך עצמי.
וכמו שאני מכירה את עצמי, ואני מכירה את עצמי די טוב, אני חייבת לצאת מזה, ולצאת מהר.

אז אחרי המקלחת הדלקתי טלויזיה, וראיתי ערוץ דיסני, כמו ילדה קטנה, כוס יין לבן ופסטה, כמו שאני אוהבת, הכלב נשען עלי בעדינות ואני מבצעת תהליך סימביוזיה עם הספה.

אני לא יודעת אם המונולוג הבא היה חלום או חלום בהקיץ.

-ביג דיל
-בדיוק
-אז נכשלנו, קורה
-נכון מאוד
-נחזור לעצמנו, בדיוק כמו שהיה פעם, כאילו כמה זה כבר קשה לעשות את זה?
-זה קשה שאת לא אוהבת את זה
-מה נדפקת? את מתה על זה
-ברור, ברור למדתי את זה כל חיי, אני מאוהבת בזה
-לא נכון, את אוהבת לעבוד, אבל לא בזה
-שטויות
-אל תגידי לי שטויות.
-זה קרש מקפצה נהדר, זה תחום מעולה, אני מוכשרת בזה, כל שביל שלקחתי בחיי מוביל בדיוק לזה.
-ואת שונאת את זה
-אני לא!
-אוקיי! מה את כן אוהבת בזה
-אני אוהבת המון דברים מה זאת אומרת.
-למשל?
-למשל...למכור תוכנה, ולהמציא שאילתא חדשה, ולראות את הפרצוף של גיסי שאני בונה משהו שהוא לא חשב עליו, ולשמוע בכנס שזה טירוף שאני צעירה כל כך , ולשמוע את השם שלי שמדברים על התוכנה, ולשבת במשרד עם הקפה והמזכירה שצורחת בטלפון, ולצחוק על יום העבודה עם מנהל השרתים שלי, ולשתות את הקפה אחרי היום הארוך.

אני מחייכת לעצמי. היום הזה היה בדיוק מה שהייתי צריכה, לא משנה מה יקרה, מתי יקרה, מי יקרה, תמיד היה לי את התוכנות שלי, הן לא בוגדות, צורחות,משקרות, אבל הן גם לא מצחיקות או מחבקות או מנשקות.

איזון, הכל קשור לאיזון.

אוף פופינס, אני מתגעגעת אלייך (ואין לכם מושג כמה זה לא אופייני לי!)


-----------------------------------------------------------------

אני מתנצלת מראש בפני כל מי שהייתי יחסית קרה אליו אתמול, היה לי יום מוזר 😄


בוקר טוב חבריי הבדסמים.