השקפותיה של שפחה.

להלן
פוסט עם נטיות בדסמיות.

המסיבה בחמישי.
כמו כל חמישי, המסיבה הייתה מעולה, מה שכן...הגעתי למסיבה עם ההרגשה הכי מטונפת בעולם, הכי נוראית וכל כך קיוויתי שאצליח לצאת מזה, ואכן, שוב, הצלחתי לחייך ולהנות, להתעלף על סייפ ככה על הדרך, שסיפקה לי את אחד הספייסים הכי מטורפים שחוויתי לאחרונה, פה זה הפינה להגיד תודה על זה.

אבל להגיד תודה לבן אדם אחד, זה ממש לא מספיק, תודה מוקדשת להמון אנשים.

להרגיש טוב אחרי מסיבה, זה מצרך די נדיר לאחרונה, והשבוע, הרגשתי טוב, הרגשתי מעולה אפילו.

דיווה.
ארררר
מאיפה להתחיל, חשבתי שאני אוותר על מחטים, הגוף שלי חווה מספיק כאב וספייס לסופש אחד, אבל מראה המחטים שבר אותי, והסכמתי לתהליך, מי ידע שאסיים עם מי יודע כמה מחטים , אני חושבת שהיינו ב300 ככה, על הקצה של שפיות והזיה, עם אנשים מדהימים סביבי , שוב הנה תודה לדארק אנטרוס וסייפן , שסבלה את היד שלי גם שהמחט התלבשה על הצלעות (כוסעמק)

תודה על אוירה טובה!! היה ממש כיף לשבת לדבר, להנות, לצחוק, לצטט את בטי בום, ממש הרגשה של מסיבת בוטיק.

ועכשיו למטרה שבשבילה התכנסנו כאן
פוסט

-------------------------------------------------

מחשבות מתוך הספייס (אזהרה, הזוי במיוחד)

-וואו הרצפה ממש רחוקה, מעניין אם זה היה יותר קרוב אם הייתי נמוכה, דקה, אבל אז מה היה קורה לתקרה?
-יו, הבחורה ההיא נראית פוזלת, או שהחדר מסתובב, אוי שיט, אני עומדת להתעלף
-שמתי לכלב אוכל היום?
- אוי ואו הוודקה רדבול השביעי לא יושב טוב
- הספוט הזה עקום, עקום לגמרי, מי בכלל שם ספוטים בחדר סשנים, לא יודעים שספוט מכאיב לעיניים, או מיי גד התחת שלי שורף.
-היי, הנה הקופאי, למה הוא רץ? מעניין אם אני יכולה לרוץ עכשיו
- הרגלייים שלי הורגות אותי
-אז....שמישהו יקרא לג'וני
-שומו שמיים וה' ימלך כן כן אני מודה כואב לי די די די
- לא נראה לי שאני מרגישה את הידיים
-אני חושבת שהלכו הנעליים
-היי, אני צריכה להתקשר ליואב
-אני חושבת שאני עומדת להקיא עוד שניה
-אני עומדת להתעלף? לא לא אני לא כזאת ברת מזל

ועוד רבים 😄