בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השקפותיה של שפחה.

עוד שפחה בים של דבורים, לפחות אני מספיק חכמה כדי לא להרוג את עצמי כשאני דוקרת את אויביי.
לפני 14 שנים. 8 באפריל 2010 בשעה 1:59

אז...תזכירי לי שוב למה אנחנו נשארות?
כי יש עוד מלא מה לעשות..
באמת? מה למשל?
להנות...לחוות...להיות משוחררות...חופשיות כזה?
ותזכירי לי למה אנחנו לא עושות את זה?
אנחנו עושות את זה!
את שוב משקרת לעצמך?
לא אני לא
קדימה, אז תתארגני, תפסיקי כבר
אפשר לחשוב שאת עושה משהו
אני מראה לך את האמת
באמת? נו ומה היא?
שאת משקשקת מפחד.

=====================

אם יש משהו אחד שאני אוהבת בלחזור לפנות בוקר הביתה, זה השקט
פתאום...השכן לא שומע מוזיקה, ובעל הבית ישן מחובק עם הכלבה הצווחנית
הרוסי מלמטה לבד בקיוסק אז הוא לא שותה, ואין שבירת בקבוקים קולנית
אמצע השבוע ואין יותר מדי אנשים ברחוב
אין אמבולנס שנוסע
ואין משטרה שצועקת לעמוד בצד

רק אני והכלב שלי
השלמנו
האכלתי אותו מסודר אז הוא חזר לאהוב אותי
אפילו המקלחת עברה בשלום.

אמממ
אין לי יותר מדי מה לכתוב היום
אני עייפה
אני הולכת לישון

בוקר טוב.

בלוסום​(לא בעסק) - (-: בוקר אור. שמחה לדעת שלך ולכלב שלומות ושהשלמתם...
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י