אתמול בהפגנה מישהי חשפה שדיים. היא טיפסה על סמל המנורה וחשפה.
יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין הגיב: "בושה. אני עומד על זכותו של כל אדם למחות, להפגין ולהביע את דעתו, אך יש הבדל בין מחאה לגיטימית ובין ביזוי סמלי המדינה. אף מדינה בעולם לא מאפשרת לבזות כך את סמליה. אני מצפה מרשויות אכיפת החוק לפעול באופן מיידי להעמדתה לדין של המפגינה, לא רק לשם הענישה אלא בעיקר לשם המסר החינוכי והאזרחי שחייב להיות חד וברור".
אולי לא צריך לכתוב כלום לאחר הדברים האלה, אבל בכל זאת. הבנתי שזו היתה סטודנטית לעבודה סוציאלית. אם מניחים כי היא לא התפשטה בשל הפטיש שלה, אז היא רצתה למחות ולזכות בתשומת הלב התקשורתית ודעת הקהל למאבק הצודק של העו"סים.
ראשית, סמלי המדינה לא בוזו אלא שודרגו.
שנית: בני אדם חשובים יותר מסמלים.
שלישית זה תלוי בשדיים שלה.
רביעית: מה עדיף לראות? ילדים קטנים מטפסים על פגרי טנקים או מישהי ללא חולצה על סמל המנורה.
חמישית: זה ביזוי? ביזוי זה שאתם הפוליטיקאים מחרבנים עלינו. וחרא זה בגבולות של רובנו.
סמל לאומי הוא חשוב ויש לו תפקיד בביסוסה של אומה או רגשות לאומיים, אבל סמל יכול להיות מנוכס לרגשות לאומניים, טוהר הגזע, טוהר הטחור.
סמל לאומי או דגל ישראל יכול להיות דבר מרגש בנסיבות מסוימות ואיצטלה להתכסות בה של גזענים שטופי מוח.
לקדש סמל ולא את החיים ובני האדם נראה לי לא הגיוני.
כמו שקראתי במחאת איסור לבישת המכנסיים של הבנות בבתי הספר, גם עתה אני קורא לעבור לעירום חלקי. גם אתה.
ממחר אני הולך עם חצי גוף עירום.
ממחר אני לובש מכנסיים קצרים.
עכשיו אני מתרגש. כמו רפי רשף.