יש פה כותב שמעצבן חלק מהאנשים.
אני לא אחשוף מי זה. אבל אני ארמוז שזה דיאנג'לו.
אני חייב להודות שלעיתים הוא מביא לי את הסעיף כשאני קורא אותו.
אני לא מסכים עם דעותיו, אני אישית חושב שיש פער בין האישיות שלו לבין הכתיבה שלו מבלי להכיר אותו. ואולי אני תמים.
אבל מכאן ועד לחסום את הכתיבה שלו?
זה מקומם.
אף פעם לא הבנתי את הקטע של סתימת פיות.
גם אם אדם כותב דברים "נוראיים".
אתם לא רוצים לקרוא אל תקראו, מה אתם סותמים את הפה לאדם שכותב.
פתאום הדמוקרטיה וליברליזם ו"אני לא מסכים עם שום מילה שאתה אומר אבל אגן עד מוות על זכותך לומר זאת" לא מתקיימים.
זו צביעות, דו פרצופיות ושכתוב חופש הביטוי.
חופש הביטוי הוא ערך נעלה, גם של הדברים שנראים מאוסים בעיניי חלק מהקוראים.
את לא אוהבת את ה"מיזוגן" אל תקראי.
אתה חושב שמדובר בגזענות ולא בציניות כי לא הבנת אל תקרא.
את חושבת שזה משפיל נשים, תוקיעי אותו בפוסט עצמו.
מזכיר לי את אלו שצועקים "מדינת משטרה". במדינת משטרה אתם לא הייתם צועקים את המשפט הזה.
יאללה ליברליות בשקל תשעים.
תתחילו עם ה"אסור לתת לגזען, מיזוגן, שונא מיעוטים, להביע את דעותיו ואתה משתף איתו פעולה"?