שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 6 שנים. יום שני, 17 באוגוסט 2020 בשעה 12:41


כל יום היא מתקשרת אליי באותו נושא. 

בעבודה אנשים יודעים, אם הם מתקשרים אליי בנושא מסוים, הם צריכים לעשות שיעורי בית לפני. כמו שאני עושה לפני שאני מתייעץ עם עמית שלי. אני לומד את הכל ולא גוזל מזמנו יותר ממה שצריך. אני לא אוהב שלוקחים ממני זמן כתוצאה מעצלנות או רשלנות. אתה לא מבין בנושא מסוים או רוצה עצה, תשלוט בפרטים יא בן זונה לפני שאתה מרים טלפון. אל תתחיל לעיין ולגמגם לי בטלפון על עובדות. בעובדות אתה צריך לשלוט. אח"כ נדבר על הפרשנות ועל הדרך להתייחס לעניין הזה. יש לי הרבה סבלנות להסביר שוב ושוב. אני מורה בחצי נשמתי. מצד שני, בחצי הנשמה האחרת, הייתי דופק מכות לילדים הקקות שאינם אשמים בכלום והמפונקים מהבית. אין בי שום סבלנות לאנשים שלא בודקים עצמם לפני או מעט מתאמצים להבין בעצמם את התשובה. לעיתים אני שולח אותם לעשות שיעורי בית ולהיות מוכנים יותר ולהתקשר אליי שוב. הכל בנימוס כמובן ולפי הספר. שלי. "אז תברר את כל העובדות ותתקשר אליי". הזמן שלי יקר ומה שאני לא מרשה לעצמי לעשות לאחרים אני לא מרשה לאנשים אחרים לעשות לי. כמובן עם יוצאים מן הכלל. תמיד יש יוצאים מן הכלל. יש אנשים שצריך להסביר לתת להם דחיפה גם בעובדות. הם באמת לא מבינים או מפספסים את החשוב בסוגיה. ויש אנשים שאני מעדיף לבד לעבור על העובדות. זה מתסכל מצד אחד, אבל אי אפשר לסמוך עליהם. אנשים בעקרון יאכזבו אותך כל העת וצריך ללמוד שזה לא ישתנה ולחיות עם זה בשלום. יחסי.
היא מתקשרת אליי, כמעט כל יום, ששוב אדריך אותה כיצד לחבר את המקרן קול שמשום מה מתנתק כל פעם מהממיר החכם ואז אין לה סאונד. היא רואה הרבה טלוויזיה.
והיא לא לומדת. כל פעם אני מנסה להסביר לה בדרך שונה ונותן איזו הערה או משהו שונה כדי שאולי משהו ייקלט אך לשווא. היא כל כך לא טכנולוגית שהמילה טכנולוגיה עושה לה רע.
"תלכי להגדרות בכוכב". -הוסף ציוד היקפי". כל פעם מחדש. והכל מתנהל לו בכבדות. והיא ממלמלת כל פעם מחדש שהיא לא יודעת איפה ההגדרות או איפה ללחוץ. וחוזרת על הדברים שלי באיטיות תוך כדי שהיא עושה את הפעולה. הפעולה אורכת משהו כמו 10 שניות לאדם ממוצע ולה לוקח 10 דקות כל פעם. 
בעולם שלי, הפונקציונלי 10 דקות הן הרבה זמן. ו-10 דקות הן הרבה יותר זמן כשזה זמן מבוזבז. 
 ואני משתדל לרוב להתפנות מכל העיסוקים האחרים ומסביר לה כל פעם מחדש. לעיתים אני מתוסכל ומתעצבן וקצת מרים את הקול כשהיא לא ממלאת הוראות כמו שצריך, אבל אז מרגיש ממש מייד אבל מייד בקצוות של האהבה הזו. הקצוות אופפים אותי מכל כיוון, מרגיעים. אני נרגע מהר, ואז אני אומר לה:
"אמא לאט לאט, תעשי מחדש הגדרות- הוסף ציוד היקפי".
אהבה טהורה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י