בביצה המקומית האהובה עד מאוד והלא עד לזרא יש תופעה שהיא הרבה יותר מעניינת מהלייקים שניתנים בריש גלי.
מה שיותר מעניין הוא לא מי נותן לייקים, אלא מי לא נותן לייקים למי, למרות שהוא קורא, קרוע אדוק ואפילו חושב שהפוסטים של האדם אותו קורא, טובים, שלא לומר, מעולים.
הסיבה לאי נתינת הלייק יכולה להיות מגוונת כמו הסיבות המגוונות לנתינת לייק:
חלק רבו עם כותב הפוסט.
חלק לא רוצים שכותב הפוסט יחשוב שהן או הוא מתחילות איתו.
חלק היו נשלטות שלו, שלה, שולטת או שולטים של לא נותן הלייק והם, בני אדם שכמותם, אכזבו אותם.
חלק ניסו תהליך של התקרבות, אך היא או הוא דחו אותם ולכן אין לייקים.
חלק נפגשו פעם אחת לסשן והיא או לרוב הוא, לא התקשרו שוב. זין היא תתן לו לייק לאפס הזה.
חלק רוצים לעשות לייק, אבל יש להם כבוד עצמי או סתם חוסר נעימות. שאני אתן לייק למיזוגן הזה? שאני אעשה לייק לזה שעזב את החברה שלי?
יש כאן תעשייה שלמה של אי נתינת לייקים שהיא הרבה יותר מעניינת למי שרכלן. עכשיו, כולנו רכלנים. גם אלו שאומרים ש"רכילות לא מעניינת אותם". כן, גם אתה "ששם זין על כולם". אתה כל כך "לא שם על כולם" שאתה מקפיד להציג את זה כל הזמן ורק מוכיח כמה אתה שם זין וגם שתי ביצים לא מהודקות.
וכמו בקצה הקרחון רב הנסתר על הגלוי.
כמו באי נתינת לייקים ככה בבלוגים: דווקא הדברים שלא נאמרים או מובלעים או מוסתרים הם הרבה יותר מעניינים מ"אדוני היה רעב ולא היה כלום במקרר, אז הוא אכל לי את הפטמה בארוחת הצהריים".
נגיד במקום: "איך הבן זונה הזה מרטיט אותי כל הזמן" מחשבה נוספת שלה, שהיא בטוח חושבת מדיי פעם והרבה יותר מעניינת, אבל לא תמצא את ביטויה בבלוג: "אני תקועה עם נשוי ואוהבת אותו, כי אני לא מאמינה שמגיע לי מישהו שיאהב רק אותי".
במקום זה תמיד עדיף להעלות תיאור סשן מרטיב או תמונת עירום.
בני אדם זה איכסה אחת גדולה, אבל לפחות מספקים לאיכסות האחרות, סוג של עניין בחיים.