שונות

מה זו משפכה?

נותנת לך הרגשת שייכות? מאריכה חיים כי יש לך אחריות כלפי אחרים? לא. 
משפחה זה להגיע הביתה, לאחר יום עבודה מתיש ולחוץ ואחרי הסרת תפרים (להקטנת הזין) לנסות לשכב ולראות ozark.ובאמת אין לך כח אפילו לא לעצמך. אתה לא אוהב ולא שונא אף אחד היום, אבל אתה רק רוצה לנוח. אבל אז הילד הקטן מגיע אליך עם טלפון עם מסך קפוא ואומר לך: אבא אתה כבר עקפת את הסיסמה ששכחתי אז בטוח תדע לסדר את זה. אז אתה עושה עצירה לפרק אחרי 3 דקות מהרגע שהוא התחיל וחושב: איזה בזבוז לראות ככה את הסדרה הזו. ואתה עושה לטלפון שלו כל מיני דברים כי הילד צריך להיות מחובר לחברים שלו ולמורים שלו שהביאו לו "11" בכל המקצועות כי הילד לא עשה כלום מתחילת השנה. 11 כי אי אפשר לתת "10" מסתבר. 11 בעצם זה ה "0" או הנכשל הישן. והם באו לקראתו ואמרו שאם יעשה עבודות בכל המקצועות אז לא יקבל 11. והילד עושה עבודות כמו מטורף בימים האחרונים ואני מרוצה כי אני לא מההורים האלה שהולך ועושה את השיעורים של הילד שלי. אני מאמין שאם הילד רוצה להיות צווארון כחול' אז זו בחירה שלו ותמיד יוכל להשלים בגרויות או להיות יו"ר ועד עובדים מושחת. אני אמרתי לו את שלי. הילד לא אוהב ללמוד. הילד חכם אבל לא רוצה ללמוד, הילד כשרוני, אבל שם זין על שיעורי הזום ומצוי כל העת במיינקראפט. הילד יודע אנגלית יותר טוב מהמורה לאנגלית. מראה לי טעויות שלה ואנחנו צוחקים ביחד' אבל ילד כזה גם חייב טלפון. והטלפון שלו קפוא.

אז הוא מפריע לי ואני מרגיש שזה אפילו עוד יותר גרוע מהפעמים כשהוא מפריע לי כשאני מאונן בחדר העבודה (חדר פאניקה) שלי. תמיד כשהם באים לחדר "עבודה" כשאני "עובד", אני שמח שיש מנעול על הדלת ועוד יותר שמח שווידאתי שהוא נעול. אני חושב שילד עם או בלי פלאפון עם מסך קפוא יצטרך הרבה כסף עבור פסיכולוגים אם יראה את אבא מאונן על הז'אנר המועדף עליו בפורנו. והז'אנרים של אבא מגוונים מאוד. הם סוטים אבל לא כמו בחיים האמיתיים שלו, שם הם הרבה יותר מגוונים וסוטים.

אז תיקנתי לו את הטלפון הקפוא. הילד טכנולוג. הוא לא נותן לגעת במחשב  הגיימינג שלו ובכל דבר שלו עד שהוא לא מבין משהו ואז יש את אבא. כי אם אפשר להפריע לאבא אז למה לא? המשכתי בסדרה ואמרתי מקסימום אני אירדם על הספה כי הראש כואב ואני מרגיש די גמור. אחרי 13 דקות הגיע הבינוני עם שאלות טריוויה שהוא עושה לי מדיי פעם. כשאני עונה לו הוא תמיד אומר "אבל מאיפה אתה יודע את כל זה"? אני רוצה לומר לו "ככה זה כשיש לך שקט", אבל זה יהיה שקר חלקי, אז אני שותק ואומר לו שאני קורא הרבה שזה נכון, אבל לא מספר את כל הסיפור, מדוע אני יודע את הנושאים שהוא עושה לי עליהם בחנים סמויים כאלה כל פעם. ואז מגיעה אחותו הגדולה ושניהם יושבים בספה ומריצים סרטונים ודיבור ביניהם ואני שמח שהם סוף סוף מדברים ביניהם ולא כל אחד בחדר שלו לבד עם המחשב ואז אני אומר לעצמי: יאללה יא בכיין תהיה קצת אבא. תדבר איתם. אתה השפרצת זרע נכון? יש לך אחריות כלפיהם. משפכה נותנת הרבה כח הרי. או לוקחת אותו ממך.

ואז הם מתחילים לצרוח אחד על השני, אבל בצחוק כזה ואז מגיע השלישי וזהו הלכה הסדרה.

ובסלון יש קטע כזה שכולם פתאום חושבים שהם בסוג של בחינות לתלמה ילין וכל אחד דופק קטע אבל עם צרחות בכוונה. וזה כל כך מצחיק. כולם משמיעים קולות של חיות מוזרות שלא קיימות בטבע, תוך כדי שהם עושים טקסט מומצא.
אין לי ילדות עם שמלות ורודות, אלא יותר כנופייה של שודדי דרכים בבית, אבל כשאני מסתכל עליהם אני אומר לעצמי: "וואלה הצלחנו". או שככה זה ילדים, גם אם ההורים דפוקים קצת הם יוצאים סבבה לגמרי. כמונו.