אז היינו ביחד אצל האורוקול, והתחוור לנו שהיא בתולה.
מה עכשיו בתולה? אני לא עושה בתולות. לא רוצה לקחת אחריות. שייהנו מבן זוג עתידי ולא ממישהו אקראי. או ממישהו אקראי שזה לא אני. זה מרתיע אותי.
ודיברנו והיא סיפרה סיפורי זוועה על ה"שולט" שלה. צקצקנו בלשון מזועזים מהמין האנושי שנגלה אלינו, כאילו זה הסיפור הראשון על זוועות של בני אדם. יא בן זונה, אתה לוקח כסף מסטודנטית כי "מקובל שמביאים מתנה לשולט". זה מחזיר אותי ל"הסכמה". גם היא לא מספיקה. אי אפשר להיתלות כל הזמן בהסכמה. הנה לנו הסכמה בין שני אנשים. בין חרא אנושי ובין מישהי חדשה שלא מבינה כלום מהחיים שלה, שמזרימה לו אחרי סשן 200 ש"ח שאין לה. כל פעם, כי הוא "לא אמר סכום", אבל היא לא רוצה להרגיש לא נעים. בחורה שמבינה כעת שהיתה תמימה ונשבתה בקסם הראשוני בידי פסולת אנושית שמקבלת ממנה את הכסף.
בהמשך, היא אמרה שמחר קבעה זיון עם מישהו רנדומלי מהטינדר כדי שיוציא אותה מהבתולין. ואז חשבתי ואמרתי לה את הדברים בסגנון הזה :"למה שאיזה אידיוט מהטינדר יזיין אותך, כשאידיוט מהאתר שכבר פגשת ונעים לך איתו סה"כ, לא יכול לעשות את זה עכשיו". שיהיה לה "זיכרון בסלון".
"סבבה", היא אמרה וזיינתי אותה
.זיינתי בתולה. מעבר להיותה בתולה היא היתה אחלה בן אדם. זה תמיד נחמד לזיין בתולה שהיא אחלה בן אדם.בואו, היא לא היתה בתולת ים. היא היתה "רק" בתולה. אף פעם לא עשיתי בתולת ים. זה ברשימה שלי. היא לא היתה הבתולה הראשונה שלי.
היתה עוד מישהי, ירושלמית והיה עוד אחד, אני, שעשיתי את עצמי יום אחד.
לזיין בתולה זה כמו לרכוב על אופניים. שום דבר בחיי לא השתנה. אני מרגיש אותו הדבר כמו מקודם.
הריקנות המתקתקה שאני נאחז בה לא עברה. אז קניתי ג'יפ.