האירוע עזר לי להבין הרבה דברים. במידה מסוימת ועד כמה שהוא מפחיד, אני גם שמח עליו. זה נכון מה שאומרים על חוויה שיכלה להמית אותך. כלומר, אתה כמובן אותו בן אדם, ללא כוחות על מיוחדים, אבל אתה באמת מרגיש שקיבלת את החיים שלך במתנה או "נולדת שוב". המסקנה הראשונה שלי היא שהזמן שחשבתי שהוא כל כך קצר בחיים והמשאב הכי חשוב, התגלה כמשאב עוד יותר יקר משחשבתי.
אני לא רוצה לבזבז את זמני. אני לא מתכוון להחלטות גדולות, גם הן יגיעו. אני מתכוון דווקא לקטנות, לניהול הזמן שלי. אני מתכוון לניהול הדברים שעושים לי טוב והדברים שלא. כשאתה פוגש במר מוות פתאום באמצע החיים אתה מודה לו, אם אתה חי כמובן אחרי הפגישה. אני בעיקר לא רוצה לבזבז את הזמן שלי על בני אדם שהם מיותרים בחיי. לפחות אחד מהם, מהמעגל הכי קרוב, גם מזיק לי. זה יותר קשה שאתה אוהב אותו. אז החלטתי לשחרר או להשתחרר.אני מתחיל להתייאש. מתחיל להתייאש מאנשים. אין לי כח יותר לתווך את עצמי, אין לי כח לעשות חברים חדשים, באמת שניסיתי. עם הקיימים אני בקושי מסתדר. אני לא מובן גם לאלו שניחנו במידת הקשבה נדירה (וכמעט אין כזו) וגם שמקשיבים קשב רב, גם אז לא מבינים עד הסוף או משליכים יותר מעצמם ולא ממש מבינים. לי אין כח להסביר שוב ושוב. אז אני מתפרש בעיניהם לא מובן וזה גם בסדר. אתה לא חייב להיות מובן כל הזמן או בכלל. בקושי אני מבין את עצמי לעיתים, אז לבקש מאחרים שיבינו אותך כמו שאתה רוצה או צריך זו משאלה מוגזמת מדיי. כל מה שאני מבקש הוא שיהיה עניין ואינטימיות ורצון הדדי ו"חברות". אולי אני גם לא יודע להיות חבר אבל אני מתאמן על זה.
נסיון החשיפה של עצמך בתהליך התקרבות לאדם חדש הוא לא פשוט. אתה צריך להתגבר על כל מיני מנגנוני התנגדות ומגננות ואח"כ לעיתים מגיעה התרחקות שהיא טבעית לסיטואציה, אבל מלמדת אותך שהכל מיותר בעצם. אתה כבר מותש. האדם ש"איתך", לא מספק לך מה שאתה צריך. הלוואי שיכולתי ליישם את מה שהחבר אמר לי פעם על "חברים". הוא אמר משהו על כך שהוא לא עושה חישובים של מה חבר כזה או אחר נותן לו ומה הוא מקבל בקשר, אלא נהנה מכל אדם וממה שיש לו להציע. אז אני מודה שאני כן עושה חישובים כאלה. אני מוצא יותר ויותר שמה שאני מקבל מחלק מהחברים לא עומד בציפייה שלי ומה שאני נותן או חושב שאני נותן הוא יותר מדיי. ייתכן שאני גם נותן מעט, אבל אני מקבל מהם עוד יותר מעט וכל העסק נראה מיותר. אולי אני לא צריך יותר מאדם אחד שיודע הכל עליי. יודע סוף סוף הכל, בלי להסתיר שום דבר. שמבין אותי כמו שאני צריך. זה גם נדיר. אני שמח על זה כמוצא שלל רב ורואה בזה מתנה של ממש. אני יודע שתפיסת העולם שלי לגבי חלק מהדברים כולל "חברים", מדכאת ומרחיקה אחרים, לא סקסית, בכיינית, מדכאת, אבל זה מה שיש. אני נזהר מאנשים. הפגיעה הרגשית שאנשים יכולים לעשות בי היא גדולה. אני לוקח ללב מכל דבר. וזה לא בגלל שהם פוגעניים מקצועיים, הם פשוט בני אדם ולי אין לי אנרגיה וכח לרוב בני האדם. רוב בני האדם הם משעממים פלקטיים וחוזרים על עצמם כמו כבשים שחוששות מכלב רועים. עדיין אנשים רוצים לפגוש אותי. אני יכול להיות די נחמד וכיפי. אבל זה לא סותר את הריקנות ותחושת הבדידות.אדם צריך שיהיה לו לפחות אדם אחד שהוא יכול לומר לו הכל ושיבין אותו. אם יש לו כמה, הרי זה משובח אבל לכמה מאיתנו יש כמה כאלה?
כמה מהחברים שלכם הם באמת "חברים"? מה זה בכלל חבר?
חבר זה מישהו שאתה שולח לו ווטס אפ מדיי פעם ורואה אותו פעם בחצי שנה? שנה?חבר זה מישהו שיעזור לך אם תצטרך עזרה?חבר זה מישהו להישען עליו? חבר זה מישהו שיכול להישען עלייך?
כמה מתוככם לא אוהבים חלק מהחברים שלכם ונשארים איתם מכח האינרציה? מהחשש להיות לבד?אני כבר לא חושש להיות לבד. אני חי בבדידות וכבר התיידדתי איתה לפני מספר שנים. מעין בדידות קיומית. חוסר שייכות מובנית. זה היה נורא בגילאים המוקדמים, אבל יש לזה גם יתרונות מסתבר בגילאים מתקדמים יותר כשאתה יותר "אפוי".יש לי משפחה וילדים ומעגל חברים ומשפחה מורחבת ועוד, אבל אני עדיין בודד או מרגיש כך ולך תתווכח עם רגשות. לכן אני לא רוצה אנשים שהם כמו משקולות בחיי. החברה של האנשים האלה עושה אותי בודד יותר כי הם נטל מיותר בחיי.אני לאט לאט מתגבר על חרדת הנטישה מהילדות. על העובדה שנגזרת ממנה שאני מיעטתי לסיים קשרים. עוד בעיה לאוסף. אני לא חייב שכולם יאהבו אותי, אני לא חייב לרצות אף אחד. אני גם לא רוצה בכח. אם אני מזהה או מדמיין חוסר נכונות מהצד השני אני לא אעשה שום מאמץ או רצון להתקרב. להפך אני אברח. לעיתים אני אטעה ואברח כשהצד השני דווקא רוצה. לעיתים איעלב כשלא הייתי צריך. זה הרי כל כך עדין ואתה לא רוצה לצאת פתטי. כמה חברויות וזוגיות התפספסו כך?
היום אני לא חייב להוכיח לעצמי שאני חריג, שונה ומרדן. אני לא צריך לבעוט יותר.
אני רוצה להיות משוחרר מהרצון הזה להוכיח לעצמי שאני כן או שאני לא. אני רוצה ליהנות מהחיים שלי בשקט.
אני רק רוצה שקט.