How Deep Is Your Love- לפתוח רמקולים ולנענע את התחת על הכיסא.
להתעורר בוקר.
לא לשתות קפה ביחד (למי יש זמן בבוקר?)
להכין את הילדים ביחד.
לנסוע ביחד.
לפזר ביחד.
לריב ביחד.
לאכול ארוחת בוקר בנמל ביחד.
להיות ביחד בזמן שהמקעקע המניאק מכאיב לי.
לנסוע ברכב ביחד למסעדה.
לחפש חנייה ביחד.
ללכת ביחד.
לשבת לאכול ביסק סרטנים ביחד (זה רק נשמע פלצני. זה טעים יותר ממה שזה נשמע)
לקרוא למלצרית ביחד כדי שתחמם את המנה.
ללכת חזרה לרכב ביחד.
לנסוע לסופר ביחד.
לעשות קניות ביחד.
לעשות הכל ביחד.
מהבוקר.
ואז בקניות, מפאת חוסר זמן, לומר לה שכל אחד ייקח עגלה ויקנה מוצרים ו"ניפגש בקופות".
והיא תוך שבריר שנייה : "אבל אז לא נהיה ביחד".
כל הסופר עמד מלכת.
כל האנשים קפאו בזמן. ממש כמו "בגיבורים".
הכרוז הכריז בדיוק על מבצע של עופות והשתנק תוך כדי. אח"כ דמיינתי שיצא לו ניגון של מואזין. אולי אפילו : "אללללללה הוו'א אכבר"
עגלות התנגשו זה בזו.
אמהות רבו על המילקי.
יש רגעים שמשאירים אותי חסר מלים. זה אחד מהם. ואני מסתכל עליה במבט חצי מבודח, רבע המום, שמינית מנסה להבין אם היא רצינית, שמינית מריץ לי בראש איך ניתן לנצל את הסופר למשימות לא נעימות.
אח"כ סיכמתי את השברים ממקודם, מוודא שבאמת משלימים לשלם.
נרגעתי לאט בעודי ממלא את העגלה בירקות.
לבד (לא ממש, כי נפגשנו אקראית מדיי פעם ושאלתי אותה מה בדיוק צריך לקנות והיא גם אמרה לי שמה שלקחתי זה לא כרוב לבן)
נפגשנו לאחר 30 דקות בקופות.

