"תעשה לו כואב" .בכל פעם אחרת הייתי מחייך, הפעם לא. היה במשפט הזה אמת ורצון. המקעקע ששמע את המשפט הזה לא מעט פעמים הפטיר משהו. אני לא הקשבתי לו. שאלת "הבהרה" לגרות אותה לעוד, והיא אומרת לי : "כן, מגיע לך שיכאב לך". לאחר כמה דקות היא תלך לרחוב שינקין לקנות משהו.
נשארתי לבד. היום היא לא "רוצה להחזיק לי את היד". אפשר להבין אותה. הוא מתחיל לקעקע אותי. המקעקע הזה חורת על העור. ידו כבדה מדיי. ככה רגיל. רק שאעבור מקעקע אבין את זה. לכן זה כאב יותר. אבל הפעם זה בלתי נסבל. מרגיש לי כואב מדיי. בת זונה. היא משפיעה על הגוף שלי? על סף הכאב שלי? לאחר כמה דקות הוא פונה אליי ואומר לי שאני מדמם מאוד. חצי מהצבע של הקעקוע יוצא החוצה וחבל להמשיך כך. שתית אתמול? לא, אני עונה לו, אעפ"י שהייתי צריך לשתות. אתה עייף, הוא שואל אותי? כי לעיתים הגוף מגיב כך שהוא תשוש. אני גם עייף אני משיב לו. גם אני עייף הוא מוסיף. לא רציתי להתחיל במסכת "למי יש עייפות גדולה יותר" והנחתי לזה. אם הוא היה שואל אותי למי יש יותר גדול? הייתי משתתף איתו במשחק. כמו בפוקר. לא חייבים לעיתים לחשוף את הקלפים.
היינו במסיבה. היא שאלה אותי, שם, תוך כדי משחק פול כך : "יש לי שאלה אישית אליך, אני יכולה לשאול?" אני שאוהב את החפירות האלה, השבתי לה : "ברור".
ראיתי שאתה אוהב אותה, אבל "אתה אוהב אותה"? השאלה לא ברורה. אם ראתה שאני אוהב אותה אז מדוע שואלת? ואז תוך כדי שאני ממשיך להסתכל בה, אני עונה לה אוטומטית את התשובה של : "ברור, אני אוהב אותה, אני לא יכול בלעדיה". ורק עכשיו תוך כדי כתיבת הדברים, אני שם לב שכל קשר בין "אני לא יכול לחיות בלעדיה" ובין "אוהב אותה" הוא מקרי בהחלט. ואולי לא מקרי. אולי ההרגל, ההזדקקות, הצורך בבן זוג הוא זה שגורם לנו להיות כל כך "אוהבים".
כמה אני אוהב אותה?
אם אני אוהב אותה, כיצד פגעתי בה כך?
כמה אני אוהב את עצמי ביחס אליה?
כמה אני אוהב את עצמי דרכה?
אוהב אותה. מאוד.
בלי קשר לזה שהיא הבת זוג שלי.
ההרגל זה בונוס.
הלילה נגמר.
הם אמרו לה שהיא יפה.
זאת שמכירה אותה וזו החדשה. כמה פעמים. חבל שזה נופל על אוזניים ערלות. יותר נכון פעם זה היה נופל. היום זה קם על רגליה המחודשות. טוב שיש לה שולטים. אולי תאמין באמת שהיא יפה בסופו של תהליך. אולי גם תרגיש.
בסיום הלילה כשהלכנו לישון לא יכולתי להסתובב אליה. הקעקוע הטרי כואב. הלכנו לישון לא מחובקים כפיות.
כפיות זה לא תמיד נחמד.
כי מתחילים עם זה וזה רומנטי וזה אוהב וזה מקסימום מגע של גוף בגוף. מקופל זה בזה.
וזה נעים.
אבל לעיתים גם לא.
ובוודאי לא לאורך זמן.
כי אולי מזדיינים ביחד.
תולים תקוות ביחד.
מביאים ילדים ביחד.
גם בוכים ביחד.
משסנים ומסשתנים ביחד (ועכשיו גם לחוד).
רבים ביחד.
מתפייסים יחד.
אוהבים ביחד (ולחוד)
אוהבים מאוד ביחד.
עושים כפיות ביחד.
אבל תכל'ס בלילה חולמים לבד.