היא ביקשה ממני לכתוב. אז היא ביקשה. מקודם היא אמרה לי : "אם אתה אדון אמיתי, אז אתה תוביל את התכתובת ביננו" או משהו בסגנון. ואני אמיתי אבל לא "אדון". אני גם לא "מאסטר".
את תעשי בדיוק מה שאני אומר לך. תשלחי מה שצריך. תפשקי בזווית שאני אומר, אבל, שוב, בואי נשנה טרמינולוגיה. אני נוטה לזקוף לך את זה לחוסר הניסיון ולא לטמטום. את לא נשמעת טפשה כלל וכלל.
ואני מנסה להסביר לה שאם הייתי פוגש אותה לפני עידן עידנים. רחוק רחוק. למשל בשנה שעברה, אז הקפה היה רק תירוץ.
והסמטה החשוכה היתה הופכת לחדר מואר. מי שאיתי יודעת שאני אוהב אור ולא אכפת לי שאת "לא מרגישה נוח בגופך"- את תרגישי. זו המטרה. הצפה. טכניקה כזו בפסיכולוגיה שאני מיישם. תהי מספיק זמן באור ותתרגלי.
ומדברים בטלפון. אני ליד אנשים. לא ממש יכול לדבר ולא מרגיש בנוח. היא חרמנית. במיטה. היא אומרת שהיא חשבה עליי שאני מזיין אותה או לוקח אותה מאחור.
אח"כ היא תגיד שאני "רגיל" שהיא ציפתה למשהו אפל.
אחד הדברים המעליבים שיכולים לומר לי היא שאני "רגיל". מצד שני היא צודקת. על הנייר אני רגיל לגמרי. גם אנשים רגילים יכולים להיות אפלים. אני אומר לה שאני לא מקבל את המונח "אפל". והייתי מעדיף להשתמש במונח "אנושי".
אמרתי לה שאני לא יכול לכתוב כי אני בעבודה ואני יכול להתכתב איתה מעט בצ'ט אבל לא ממש לכתוב. כי לכתוב זה אנרגיות. אבל עכשיו זה לא ממש אנרגיות. שטויות. הכל יוצא.
היא רוצה שאכתוב עליה על החרמנות הזולה "המטמטמת" הזו כהגדרתה. ואני לא רוצה לכתוב על זה כי מה זו חרמנות זולה? אז אבוא אליה, לא היום כי היום אני לא יכול, ומה? היא תרצה או לא תרצה להזדיין. היא רוצה זיון אלים. סקס כוחני. אבל בינתיים לא. בינתיים היא רוצה לשחק את המשחק. את המשחק הזה כבר שיחקתי. אין לי זמן ואנרגיות למשחקים? יש לי. זה פשוט כרגיל תלוי מי ניצב מנגד.
היא רוצה לשקוע בהזיה שהיא בנתה לעצמה. על העולם הזה. על אדונים ומשרתים.
לכי עוד צעד גברת. את מוכנה? זה לא משחק. לא בשבילי בכל אופן. כבר לא. הסוסים ברחו מהאורווה. השמש שקעה. הירח מלא. אם את רוצה לשחק אולי יתאים לך "אדון" אחר.
ומצד שני יש אותה. שנדמה כי קוראת אותי. לא רק כאן. קוראת כמו ספר פתוח. אני לא צריך לומר הרבה. לא צריך להרשים אותה. היא שם בסאב-טקסט. היא חכמה מספיק. מנוסה וסקסית בשביל 5 נשים. עברה מה שעברה. והיא מנתחת אותי דק דק ואני שותק ונהנה סוף סוף שמישהו שם לב לדברים הללו. והיא נראית אחלה זונה לסשן.
אתם יכולים לנבא מי יהיה פרטנר/ית טוב לזיון או סשן? מה אחוזי ההצלחה שלכם?
אבל, כרגיל היא לא רק כוס או מושא להצלפות. עברנו את השלב הזה (תודה לאל) כיף לדבר איתה. והיא גם שולחת לי תמונות בלי שארצה. זאת אומרת אני רוצה, אבל לא צריך לבקש. היא מרגישה מספיק בנוח לשלוח אותן. עמוד נוח. עמוד דום. עמוד.
היא שואלת על אשתי. מתעניינת. יש כאלה שלא רוצות לדעת. יש כאלה שאומרות "תשאיר אותה מחוץ למשוואה ביננו".
"אם אתה איתי אני מעדיפה לא לדעת על אשתך".
"תבטיח לי שאתה לא מדבר עליה".
וזה בסדר. ומובן. לא מדבר עליה.
אבל לא אצלה. היא רוצה להכיר את הדינמיקה. ואני יכול לדבר עליה מבלי לחשוש שהיא תתבאס מכך. ואני יכול לדבר איתה כל נושא בעולם. הכימיה. לא צריך להכיר המון שנים כדי להיות חבר של מישהו.
מצד שלישי יש את ה"חוקית". עוד הגדרה מפגרת. מה זה משנה אם היא חוקית או לא. אני אוהב אותה. גם אם היתה לא חוקית. גם אם היתה לא כשרה. אתמול הגעתי למדורות של הילדים. מגרש שלם מלא מדורות. איזה זיהום אוויר.
בדרך פגשתי בזוג המבוגר והאוהב של הבניין. הוא חייך אליי. יש ביננו חיבה הדדית.
פגשתי אותה שם על המחצלת בין האש ותמרות העשן. הדם היה חסר. התחלנו ללכת. הקטן היה על הכתפיים שלי. כאב לי בשלב מסוים. תמיד שכואב אני נזכר במסעות בצבא עם הפק"ל הכבד. מה זה 20 קילו של הבן שלך? שלך.
נתתי לה יד. היא סיפרה לי שהיא ראתה את הזוג המבוגר שאנחנו אוהבים. אמרתי לה שגם אני. ואז היא אמרה לי שהיא ראתה אותם הולכים יד ביד וחשבה אם גם אנחנו נהיה כך? המלים האחרונות לא היו מובנות שכן היטשטשו במחנק שאחז בה. היא החלה לבכות.
כתגובה אינסטינקטיבית אמרתי לה "ברור שנהיה". אם פבלוב היה שם הוא היה גאה בי.
חשבתי בלב : אני רוצה להזדקן איתה. אולי היא לא? אעפ"י שאני יודע שהיא כן.
כן זה משחק מסוכן. יחסים פתוחים זה משחק בל"ג בעומר. כל השנה. עם הזיהום האוויר. אבל יש חום ואור וצבעי אש אחרים.
רוצה להיות איתה עד שאמות.
גם אם אתאהב במישהי אחרת. גם אם היא תגמור 4 פעמים עם זיגוג בעיניים משולט מסוקס. גם אם תקבל את מנת הכאב והשליטה שכה זקוקה להם. כאב ושליטה שהיתה מקבלת בעבר ממני.
אני בוטח באהבה שלי אליה.
באהבה שלה אליי. אבל מה זו אהבה? רגש בוגדני. יותר מהאהבה, אני בוטח ביחסים הללו שלנו.
בוטח כל עוד היחסים תקינים.
כל מערכת יחסים חייבת בתחזוקה.
איש התחזוקה שלי מעט עייף.
הולך לפטר אותו ולהביא צעיר במקום.
תקראו לי נצלן.
תאמרו שהכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת.
הכל נכון.
חייב לתחזק את האהבה הזו.
הולך לכתוב על הלוח הלא מחיק בתודעה שלי :
"יחסים צריכים לתחזק"
"יחסים צריכים לתחזק"
"יחסים צריכים לתחזק".