שונות

נכתב לפני זמן מה...

  לפני שהכרתי אותה פנטזתי על כזה דבר.

וכשהכרתי אותה הבנתי שעד כמה שפנטזתי על איך שליטה אמורה להיראות (השליטה בדרך שלי) ועל איך אמורה להיראות מערכת יחסים כזו, הבנתי שהדמיון שלי היה מוגבל.

וזה לא שאני חושב שהדמיון שלי מוגבל. להיפך, אני מחזיק מהדמיון שלי. כשלעצמו, הוא לא מחזיק ממני אבל לא הכל מושלם בחיים.

  אתה יכול לדמיין הרבה דברים. סיטואציות. מסיבות, כאבים מסוגים שונים, קשירות, סשנים, נוזלים, מצבי צבירה, מצבי רוח, רוח וצלצולים.

צלצול השכמה.

  אבל אתה לא יכול לדמיין רגשות.

כמה שתרצה. לא תוכל.

וכשאתה מערבב שליטה ואהבה אז...לא צריך לספר לכם. וכשאתה יוצק לעניין התאמה עילאית אז...

  כל החבילה היתה מיוחדת. ואני לא אומר את זה כי אהבתי אותה.

  היו לי אהבות בחיי כדי להבין. היה בה משהו.

  היה משהו בהתאמה הנהדרת הזו. נדיר.

הכל זה התאמות.

  ואז היתה פרידה.

בנאלית כמו כל פרידה אחרת.

כאב בנאלי.

כאב חזק בנאלי.

תחושת אובדן בנאלית.

והכי בנאלי ש"זה לא אתה, זה אני" או המצב. "זה הקשר הכי טוב שיכול להיות לי".

  ואחרי? נכיר מישהי חדשה?

יש כח?

("ספר לי על עצמך" ו"מה אתה אוהב בשליטה"?)

  והיא היתה כל מה שחיפשתי ורציתי. ויותר טוב.

 זיכוך. זיקוק.

  זיקוק שנסק בדרמטיות, התפוצץ וכבה.

    לפעמים אני חושב אם היה שווה להכיר אותה?

  אני תמיד משיב שכן.