אסור ללכת להופעות של אלט ג'יי. חבורה של גיקים עם מוזיקה טובה שמרדימים אותך. הסאונד מחורבן. מפיקים בני זונות. הקטע שידעתי את זה מראש.
פעם ראשונה בהופעה שאני פורש והולך לאחור. משעמם.
יש להקות שאסור להם לצאת מהאולפנים. אם אתם לא יודעים להופיע, אל.
חייב משהו מעיר אחרי ההרדמות שעשו לי.
אני אוהב הטבעות אבל חושש מהן.
מעניין מי חושש יותר אני או היא?
היא חוששת ועפה.
אני חושש ועף.
צנח לו פרפר ולא ינשום, כה חרד אנוכי.
מבחן הגולגולת הדקה.
"ההלכה מורה כי לא תתקבל טענת המזיק שלא חזה מראש את נזקי הניזוק, אשר באו לו כתוצאה מחולשה מיוחדת, עליה לא יכול היה לדעת, שכן על המזיק לקבל את הניזוק כמות שהוא".
סליחה על המובאה הזו. באמת סליחה.
כל פעם שאני מטביע אותה, יותר מדיי זמן, אני נזכר בהלכה הזו.
כל פעם מוסיף כמה שניות.
כל פעם שאני רוצה לדחוס את ראשה תחת המים כאשר בועות מתחילות לעלות והיא נכנסת למצוקה, אני מדמיין את השופטים האנגלים עם הפאות מסתכלים עליי, על נאשם מספר 1 והיחיד (אז למה למספר? תמיד רוצה להיות מספר אחד ולא משנה במה?) ואומרים לי "אתה היית צריך להכיר את ההלכה".
אפילו שלא ידעת שיש לה בעיה בלב/ריאות/מחלת דם נדירה/המוגלובין נמוך/כוס רטוב מדיי שגורם להתייבשות מהירה וקטלנית, אתה תישא באשמה.
"כבודו אני לא רציתי להרוג אותה".
מי רוצה להרוג את הזונה הפרטית שלו? מי רוצה להרוג אדם נחמד כזה. שירותי עם חיוך.
מי רוצה להרוג כוס חכם כזה?
וגם אם היה כוס טיפש הייתי רוצה להרוג?
אני מקבל את הדין. פונה לרחמיי בית המשפט.
בפעם הבאה אני מגדיל לה את טווח הזמן בעוד 20 שניות.

