שונות

אתה יכול להיות זונת לייקים. לגיטימי. מי מאיתנו, גם שונאי האדם הכי נוראים לא אוהבים שאוהבים אותו?
כולנו בסה"כ מונעי אגו, רצון שיאהבו אותנו, שיקראו אותנו ויעשו לנו ביד. עוד לייק.
אתה כותב "יפה" ו"מעניין".
לעיתים יש לך אפילו דברים ממש משלך. של עצמך. ואז אני.
אתה חכם.
אבל זה כל כך פאתטי להעתיק ממישהו אחר.
יש להיות מושפע ויש להעתיק.
כולנו מושפעים ומשפיעים מכולם.
אבל להעתיק כדי להיות "מגניב"?
אתה לא תהיה כמוהו בחיים.
אתה ליד.
אתה גם לא צריך. יש לך מעצמך.
הכתיבה שלך ליד.
היא ערוכה לפי כל הכללים. כאילו עשית קורס כתיבה.
יש פאנצ'ים סבבה ויש אמירה מסוימת. וזה מצחיק. קצת.
רוב הזמן זה מביך. כי אני מכיר אותך. שנים אחורה ויודע מה מסתתר מאחורי המלים. זה לא יפה.
זו כתיבה ליד ואתה יודע למה? כי הוא מביא משהו מעצמו. ולא משנה מה כל כך. העיקר שהוא מביא.
שיביא חרא, העיקר שיביא.
אתה מתאמץ.
לחרבן משהו.
זה יכול לגרום לטחורים.
אתה סוג של אמן.
אמן במכון העתקות.
אתה מנסה להעתיק במדויק וזה ניכר.
זה לא אומר שאתה לא נעים לקריאה לרוב האנשים. אפילו אני נהנה לקרוא אותך לעיתים.
לעיתים אני מנסה להתנתק מהידיעה שאתה מעתיקן כדי לבוא נקי ומצליח ליהנות ממך. אבל אז שוב נזכר שאתה זייפן.
אתה הדבק והעתק של גזור והעתק.
ואולי זה מה שצריך.

אתה יכול להמשיך בזה עד שתמות, מה זה משנה.
לחיות חיים של אחרים ולמות עדיין עצמך.

עדיף להיות עצמך ולזכות לפחות פרגון אבל לתת איזו אמירה.
איזה משהו ממך. איזה רגש, משהו מביך, איזו תכונה שלילית שלך, איזו אמת גם היא קצת מציירת אותך באור אחר.
אנשים אוהבים ומזהים אמת בסופו של דבר.

או שלא.
אולי האמת גוססת או בעצם לא נולדה אף פעם.