אתה יכול להיות "שולט", "אחר", "לא בעסק" או נטול הגדרות מדופלם, עם ניסיון.
את הטירוף שלך אתה מוציא במנות קצובות ומדודות ובעקרון היא עושה כל מה שאתה אומר לה.
כשהיא רוצה.
"אני רוצה לעשות לך טוב".
רוצה. זה שאתה אומר לה מה לעשות והיא עושה, עדיין לא אומר שהיא עושה משהו בניגוד לרצונה.
היא רוצה.
ר ו צ ה ולא משנה איך אתה קורה לזה.
נכון יש לך תפקיד חשוב. אתה מוביל אותה לרצייה. או לרצפה, אבל יש נטייה לשכוח את הרצון החופשי של האדם שמעביר את הכח אלייך. כששוכחים מתחילים לחטוא בחטא האגו הגדול המתבטא באני שולט תותח, כל יכול ואפילו היית שייך פעם לדור הנפילים. דינוז'אור מוכחד. מוכחש. בלי לשים לב שהדינוזאורים נכחדו בכלל.
היא מקור הכח שלי להפעלת הכח עליה.
היא בעלת הכח והיא יכולה להפסיק את הטירוף ההגיוני הזה כל זמן שתרצה.
אז היא עושה כל מה שאתה אומר לה.
כשהיא רוצה
וכשזה בגבולות שלה. הגבולות שלה הן כמו הגבולות של מדינת ישראל. לא ברורים. מדיניות אף שעל גמישה. שתי גדות לירדן. זו שלנו. זו גם כן. מתנחלת קיצונית בלבבות, מדינת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.
היא גם זונה פוליטית. מזדהה עם מיעוטים. היא מתה על דרוזים למשל. מדיי פעם אפשר לראות אותה ב"גבעת הצעקות". צורחת שכואב לה ומכילה בשבילך.
לא שמתי לי למטרה למסמס את הגבולות שלה אבל גבולות הן דבר גמיש כשיש בטחון שהפולש הליברלי לא ינצל זאת לרעה.
" הרווחת את זה ביושר". היא אומרת לי והיא צודקת. סה"כ אני נותן שירות. כמו סמי הכבאי השם ייקום דמו.
המטרה שלי אף פעם לא היתה לכבוש אותה. למי יש כח לכבוש? מלחמות לא עושים בקיץ. ובכזו לחות.
מצד שני אני דווקא חושב שקיים כזה דבר כיבוש נאור. ציון. היא מבשרת. שלום של אמיצים.
מי רוצה בכלל לכבוש? היא לא מלפפון חמוץ ובכל אופן כשכובשים צריך להנהיג ממשל צבאי ולמי יש כח לעשות שוב פעם צבא.
אז היא עושה מה שאני אומר לה. כשהיא לא שולטת מלמטה.
ומהצדדים.
מי שעומד לו מאחוריה ייתכן וייתן באחוריה.
חת שתיים (כך במקור ואין משנים)
שלוש.
כרגע היא בתקופת מבחנים שנותנת, כמו דברים אחרים בחיים, מעט פרופורציה על המושג "שליטה".
השולטת היחידה שלה היא האקדמיה.
ידוע כי שולטות אכזריות הרבה יותר משולטים.